כאשר המדינה מבקשת לצמצם את הצפיפות, הבוחרים בעד שינויים בגזר הדין עבור שלוש עונשי שביתה ופשעי סמים לא אלימים אחרים. הכלכלה משחקת תפקיד מרכזי יחד עם המודעות למלחמת סמים חסרת תוחלת וחוקי ענישה קשוחים שלא עבדו כמצופה. קשוחה על עמדות פוליטיות של פשע וחוקי ענישה קשוחים שהחלו בשנות השמונים במהלך מגיפת הקוקאין, וחוק שלושת השביתות ב-1994 כוון לעבריינים לא אלימים בגין הרגלי סמים ופשעים הקשורים לגניבות קטנות ופריצות למגורים. בית המשפט העליון קבע שחרור של 33,000 אסירים עקב ענישה אכזרית וחריגה הנוגעת לנושאי בריאות ובטיחות שבהם אסירים מוערמים בדגשים משולשים. מוות אחד של אסיר ל-8 ימים שיכול היה להימנע עם טיפול רפואי הולם היה הבועט.
עם מודעות נוספת לכך שאסירים לא אלימים, רובם בגלל פשעים הקשורים לסמים, הופכים לממוסדים, שם התמכרות גדלה למצוקה הרבה יותר קשה לברוח, שבה כנופיות וקעקועים הופכים לפתרון, יורקים אסירים עקורים ומנוכרים בחזרה לשכונה ללא כל השמה בעבודה או מערך מיומנויות חדש, שווה את הצורך ביותר ויותר בתי סוהר. לציבור היה מספיק משני צדי קווי המפלגה, כאשר רוב הדמוקרטים והרפובליקנים הצביעו ביותר מ-60% עבור שינוי עונש על פשעים כמו גניבה מחנות ועבירות קטנות אחרות, במקום להעלות מסים כדי לבנות עוד יותר בתי כלא. 70% אמרו שלא תהיה להם בעיה עם שחרורים מוקדמים ללא שינויים בגזר הדין לעבריינים לא אלימים, סקר מוושינגטון.
בקליפורניה יש כבר 33 בתי כלא במדינה. הכי הרבה בעם. בקליפורניה יש גם את אחוז החזרה הגרוע ביותר במדינה, כאשר יותר מ-70% מהאסירים המשוחררים חזרו מאחורי סורג ובריח בתוך שלוש שנים. עם זאת, בנבאדה יש את שיעור התשואה הנמוך ביותר עבור אסירים משוחררים מכיוון שיש להם השמה לעבודות תברואה עם שחרורם.
לינדה דה-וויל מ-American Viewpoint אמרה: "הבוחרים מחפשים פתרונות שאינם מעלים מסים או לוקחים כסף מחינוך".
הגיע הזמן שהפוליטיקאים שלנו יפנו לכיוון השני. חכם בפשע צריך לכלול גאולה ושכל ישר לגבי חוקי ענישה שמתחשבים במערכת הכלא בכללותה. זה לא הגיוני לשלוח נרקומן ללא כל אלימות קודמת לכלא שבו הפושעים האלימים מחדירים אותם לכנופיות. עם נבדה כדוגמה המובילה בתוכניות השמה חכמות בפשע לאסירים משוחררים לעבודות תברואה, שאר המדינה, החל מקליפורניה, צריכה להדביק את הפער.