admin מספר בעיות סביבתיות נמשכות כחלק מרכזי מהדאגה שלנו. הרס ופיצול בתי גידול, אובדן המגוון הביולוגי, דלדול האוזון הסטרטוספרי, שינויי אקלים עולמיים, קוטלי עשבים, חומרי הדברה, זיהום של מי פני השטח והתהום, שקיעת חומצה, דליפת נפט וזיהום תרמי הן בעיות סביבתיות ישירות. גידול אוכלוסיה אנושי, צרכנות בלתי ברת קיימא, עיור, סכסוכים בינלאומיים ואי שוויון בחלוקת העושר הם בעיות סביבתיות עקיפות. כל הבעיות הללו נתפסות כיום במכלול, כדי לשפר את הבעיות האמורות, ולהבטיח את עתיד החיים על פני כדור הארץ. הרחבת התעשיות הכימיות, במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה, החמירה בעיות כאלה. "אביב שקט" שנכתב על ידי רייצ'ל קרסון התעורר על איומי זיהום על מינים חיים. איכות הסביבה הפכה מקובלת בסדר היום הציבורי מאז יום כדור הארץ הלאומי הראשון בשנת 1970. שנות ה-70 היו העשור של איכות הסביבה. בין שנות ה-80 ל-1990, נושאי הסביבה נדחקו לרקע הפוליטי, וכעת הם מגיעים לקדמת הבמה בהתעללות אנושית של כדור הארץ ממשיך. הדגשה על אמצעי מניעה ולא אמצעי מרפא על בעיות סביבתיות תורמת רבות.
גיוון בצורות החיים מתרחש עקב שינויים במבנה הגנטי שלהן, הורשה של שינויים ופעולת הברירה הטבעית. אינטראקציה בין סביבה, שונות גנטית וברירה טבעית מובילה לאבולוציה. מקורם של מינים חדשים הוא תוצאה של אבולוציה. המגוון הביולוגי הקיים הוא תוצאה של אבולוציה והכחדה. אבולוציה והכחדה הן יצירת, ושוברת מערכת בטבע. מגוון המינים ויחסי הגומלין המורכבים המקיימים אותם מוקפים במונח מגוון ביולוגי. המונח "מגוון ביולוגי" נטבע על ידי תומס לאבג'וי בשנת 1980. EO Wilson יישם את המונח "מגוון ביולוגי" בשנת 1986. פסגת כדור הארץ של האומות המאוחדות ב-1992 שהתקיימה בריו דה ז'ניירו הגדירה את המגוון הביולוגי כ"השונות בין אורגניזמים חיים מכל המקורות , לרבות, בין היתר, מערכות אקולוגיות יבשתיות, ימיות ואחרות והמכלולים האקולוגיים שהם חלק מהם: זה כולל מגוון בתוך מינים, בין מינים ובין מערכות אקולוגיות".
בראון, מנהל של UNDP טען לאחרונה שמגוון ביולוגי רחוק מלהיות אופציונלי או מותרות; אלא נושא מפתח מפתח המספק לעתים קרובות את מערכת הרווחה לאנשים וקהילות עניים. רוב המגוון הביולוגי בעולם קיים במדינות העניות ביותר מבחינה כלכלית, המציעות הזדמנויות לעניים להגדיל את הכנסתם על ידי ניצול משאב המגוון הביולוגי. לדברי בראון, התוכנית העתידית שלנו צריכה להתמקד ב"מגוון ביולוגי לפיתוח", לא במגוון ביולוגי או בפיתוח.
הגדלת האוכלוסייה מבזה את בית הגידול הטבעי במספר דרכים. הערכה של אובדן בתי הגידול של חיות בר באסיה הטרופית דיווחה שהודו כבר איבדה כ-80% מבית הגידול הטבעי שלה. המגוון הביולוגי הפך לנושא של מוסכמה בינלאומית, ואינו עוד נחלתם הפרטית של הביולוגים. המורכבות בכוכב זה טמונה בדינמיקה של מערכת "המגוון הביולוגי/ביוספירה". הרעיון של פיתוח בר קיימא הופיע לשימור המשאבים הטבעיים והביולוגיים. הבנת המגוון הביולוגי מחייבת ידע בטקסונומיה, אבולוציה, גנטיקה, ביולוגיה התנהגותית, כלכלה, אקולוגיה, מדעי הסביבה, מדעי המדינה וסוציולוגיה. למעשה, כלכלה ואקולוגיה מצטלבות במערכת פי 3 של מגוון ביולוגי, ביוספרה וחברה אנושית.
אבולוציה של מגוון החיים קשורה לאינטראקציה הכוללת ביוספרה, חברה אנושית ואקלים. גם בריו וגם ביוהנסבורג הודגש הפיתוח הכלכלי והחברתי של האנושות, שכן הם תלויים בבריאות סביבתית ארוכת טווח. התפקיד המרכזי של המגוון הביולוגי בפיתוח בר קיימא ובמיגור העוני הוכר ביוהנסבורג. דו"ח הוועדה העולמית לסביבה ופיתוח קובע כי "אם יש לספק את הצרכים על בסיס בר-קיימא, יש לשמר ולשפר את בסיס משאבי הטבע של כדור הארץ". מדינות מתפתחות נגועים באי שוויון חברתי עם מאפיינים, כולל עוני, שירותים חברתיים לא נאותים, שיעורי אבטלה גבוהים והיעדר תשתית מתאימה. מדינות אלו מבססות את מדיניות הפיתוח שלהן על הפרדיגמה שקבעה כלכלת השוק. החתירה למטרות התפתחותיות על ידי מדינות כאלה מתנגשת עם הגנת הסביבה. העוני ומגמות הפיתוח הנוכחיות מובילים להידרדרות סביבתית. הבנק העולמי טען שהעניים הם גם קורבנות וגם מנציחים של התעללות סביבתית. הבנק העולמי טען שעד 1991, נוספו יותר מ-1,500 רכיבים סביבתיים לפרויקטי חשמל, תחבורה, תעשייה וחקלאות, כאשר כמה מהם יושמו לשיפור שימור הקרקע, לניהול יערות ושטחי שטח, למניעת המדבור, להגנה ביולוגית. גיוון, ושימור משאבי מים ודיג. עם זאת, גישה בינתחומית יכולה לסייע בשימור המגוון הביולוגי יחד עם המשאבים הסביבתיים, ובעצם עם מעורבות האנשים.
