admin בספרו "אגואיזם אמורי רגשי: תיאוריה נוירופילוסופית של טבע האדם וההשלכות הביטחוניות האוניברסליות שלו" מציג הסופר נאיף רי אל-רודאן ברהיטות את גישתו הפילוסופית החדשה על אופן פעולתו של הטבע האנושי. מרכז גישתו רואה בטבע האנושי טבולה ראסה מוכנה, הבדל ברור לגישות קודמות, כמו רוסו, שראה בעיני רוחו את בני האדם טובים מטבעם, או הובס, שראה את פעולות האדם מונעות על ידי אינסטינקט בלבד.
בניגוד לפילוסופיות קודמות אלה, אל-רודאן מציג השקפה שונה יותר על הטבע האנושי. השקפתו היא שילוב בין אינסטינקט אנושי וגורמים סביבתיים שמרכיבים את האופן שבו אנו מחליטים באילו פעולות לנקוט. בגלל ההשקפה המעורבת הזו, קטע הרקע שחוקר וחושף את יסודות הפילוסופיה שלו מאתגר יותר, המשלב הצהרות פילוסופיות מסורתיות עם שיח מדעי בסיסי.
אז מהי הטבולה ראסה המועדפת עליה מדבר אל-רודאן? באמצעות מונח זה, די פשוט להסביר את השקפתו על האופן שבו הנטייה הגנטית והסביבה יפעלו באינטראקציה כדי ליצור את הטבע שלנו ולהנחות את פעולותינו. טבולה ראסה פירושו בעבר דף נקי, מוח או פתיחות להשפעות חיצוניות כהדרכה. אל-רודאן דוחה את ההשקפה הזו על הטבע האנושי, בטענה שלסביבה, למרות שעדיין יש לה מקום בעץ ההחלטות שלנו, השפעתה מוגבלת על ידי גנטיקה. אנחנו נולדים עם מבנה גנטי שאנחנו לא יכולים לשנות, רק לשנות. גורמים גנטיים ישפיעו במידה מסוימת על האופן שבו אנו פועלים, יהוו את האינסטינקטים שלנו ויגבילו את השפעות הסביבה.
כדי להסביר את הפילוסופיה שלו, אל-רודאן חוקר לעומק גם את ההיסטוריה הפילוסופית המסורתית, המוצגת יפה בפרק רקע כדי לעדכן את הקורא, אבל גם את הגנטיקה הבסיסית. הקורא יקבל את כל המידע הדרוש כדי לתפוס את הפילוסופיה, אך הספר יאתגר את הקורא להבין את הפילוסופיה, אך גם את המדע. ככזה מדובר בחריגה מספרי פילוסופיה מסורתיים.
כדי להתמודד עם השאלה אם אנחנו טובים מטבענו או לומדים להיות טובים באמצעות ניתוח, המחבר טוען שבני אדם יכולים להיות תלויים במצב. הוא טוען שאנו מונעים על ידי אינטרס אישי, מוגבל על ידי המבנה הגנטי, וכי החלטות נוטות להתבסס בעיקר על רגשות ולא על חשיבה רציונלית.
אם כך הפרט פועל ומקבל החלטות, מהן ההשלכות על הדו-קיום שלנו והאם ניתן להפיק לקחים למניעת עימות בינלאומי מניתוח זה? המחבר מקדיש לשאלה זו את החלק האחרון של ספרו ומציג תיאוריה המדגישה את החשיבות של הבטחת זכויות אדם בסיסיות לכולם כאמצעי להגבלת הסיבות המסורתיות לסכסוך. בתיאוריה שלו, זכויות אדם בסיסיות יכללו גישה למזון ומקלט לכולם, בהחלט אתגר באזורים מסוימים בעולם. אני מוצא שחלק זה של הספר עשוי לייצג את החלק החדשני ביותר בספר. התיאוריה לפיה הבנה טובה יותר של הטבע האנושי עשויה להוביל לירידה בסכסוך מרמזת שהאמצעים המסורתיים לחיפוש שלום ודו-קיום עלולים להיכשל מכיוון שהם אינם מטפלים בשורשי הסכסוכים. אין ספק שהספר הזה יתן מספיק מקום לדיון. על מנת להעריך את הספר הזה במלואו, במיוחד את השקפתו של המחבר על סכסוך וכיצד להשיג דו-קיום בשלום, על הקורא לקרוא בעיון את הפרקים הראשונים של הספר כדי להבין היטב את התיאוריה על הטבע האנושי שהמחבר מציע.
