האורבניזם החדש האמריקאי

קוראים אמריקאים הולכים להתלהב מזה: מישהו שם מנסה לבנות אמריקה חדשה – בלי אמריקאים, כלומר. וליתר דיוק, האיחוד האירופי (האיחוד האירופי), רוסיה החדשה של פוטין וסין הקפיטליסטית הם אלה שמנסים לעשות זאת. כולם קוראים למגמה הזו 'העירוניות החדשה האמריקאית'.

האורבניזם החדש האמריקאי הוא מה שמתכנני ערים, אדריכלים, מהנדסים אזרחיים, יזמים, מתווכים, שמאים ובנקאים ברחבי ארצות הברית מתייחסים אליו כפשוט "אורבניזם". זו הדרך המוכרת לכולנו בה הגו, תכננו ונבנו ערים, עיירות וקהילות. אין בזה שום דבר חדש, שכן אורבניזם בארצות הברית ובמידה פחותה בקנדה היא תופעה שראשיתה כל הדרך בשנות השבעים. זוהי רק הדרך המעשית מאוד בנויות בערים בצפון אמריקה: שילוב של מחוזות קניות, מגורים ותעשייה קלה המחוברים למעשה באמצעות מערכת של שדרות, כבישים, רחובות וסמטאות. שכונות מגורים מורכבות מדיור מעורב עם בתי ספר, מרכזי ספורט, מדרכות רחבות ובעצם עם הכל בטווח קרוב מהבית.

העסקים מתבצעים באזורי מרכז העיר או במרכזי הערים, עם קו הרקיע האופייני של בניינים רבי קומות ונמוכים מבטון. אי אפשר היה לחשוב שכל זה יגרום לסערה כזו. אבל יש. יש שלוש סיבות ספציפיות לשאר העולם לגלות פתאום מחדש את אמריקה ולהכניס אותה (שוב) תחת המיקרוסקופ: זמן, כסף וכלכלת קנה מידה. האיחוד האירופי, רוסיה וסין כולן מתמודדות עם הדילמה המשותפת של צורך להעביר מיליוני ומיליוני אנשים בהתראה קצרה יחסית ולחלוק את המכנה המשותף של מזעור עלויות חברתיות ומקסום עלות כלכלית.

עם קריסת גבולות אירופה וההיעלמות המתקרבת במהירות של זהויות לאומיות יחידאיות, המגמה העירונית ברחבי אירופה בימינו היא ליצור מרכזים שבהם מקומות עבודה מועברים ומתפתחים מחדש. ערים ועיירות חייבות לעקוב אחר האנשים, שבתורם, עוקבים אחר שגשוג כלכלי בכל מקום שהם יכולים למצוא אותו. ככזה, חובה ליצור חוט חברתי וחי במהירות ובמהירות בכל מקום שיש בו צורך. תקראו לזה הלוגיסטיקה של הקפיטליזם, אבל האיחוד האירופי לא יכול להשיג את המטרה הנכספת שלו ליצור אזור שוק חופשי של 600 מיליון בני אדם בערך, כפול מזה שבצפון אמריקה, אם לא ניתן לחבר את האזור הזה כראוי, לשרת אותו ביעילות ולשלב אותו כלכלית.

באופן דומה, זה כבר יותר מעשור שרוסיה נמצאת בתהליך של הפחתת הארגון הסטליניסטי הישן של רוסיה אירופית מודרנית ועצמאית מצד אחד מוקפת במקבץ של רפובליקות אסיה נחשלות ופוטין – הבוס לשעבר של הקג"ב – יש כעת הפך מסיבות פוליטיות פנימיות לאדריכל הראשי של האינטגרציה החברתית הרוסית החדשה. כתוצאה מכך, הרפובליקה נמצאת כעת בתהליך של פיתוח אזורים רחוקים כמו צפון סיביר ומזרח אוראל, ובקרוב תעמוד בפני הבעיה העצומה של צורך להכיל, לשכן, לחבר ולשלב מיליוני מהגרים ועובדים מקומיים. .

סין סובלת ממחלה הנקראת 'פיתוח צד אחד': אזורי החוף שלה, שבהם מתגוררים שלושים וחמישה אחוזים מ-1.3 מיליארד תושבי סין, מתרחבים בקצב של 10 אחוז בשנה ועושים זאת בעשור האחרון, בעוד שהנותרים שישים וחמישה אחוז מהאוכלוסיה המתגוררת בעורף שוכנת בקהילות שבהן נחשבים מים זורמים כמותרות האולטימטיביות. ההנהגה הסינית מודעת מאוד לקרע הכלכלי הקיים בין תושבי הערים האמידים, המודרניים והמערביים מצד אחד לבין התושבים העניים, חסרי השכלה וחסרי התקווה של הכפר, כמו גם למתח, לקנאה ולחוסר השקט החברתי העצום שמצב זה. – אם לא ייפתר במהירות – יוביל בהכרח ל.

מכאן, אמריקה. באמצעות מודלים סטנדרטיים של פיתוח, עלה בדעתם של מתכנני ערים ברחבי העולם לחשוב (אולי באותו זמן) שלוקח לאמריקאים ארבע שנים לבנות, להתחבר, לפתח, לשרת ולשלב מאפס קהילה מתוקננת ל-30,000 אנשים. זה יכלול בניית כבישים, ויאדוקטים, רכבת, מרכזי קניות, דירות מגורים, פארקים, מדרכות, רחובות, תאורה, בתי ספר ומתקני ספורט, מתקני שירות כגון חשמל, קווי טלפון, כבלים, ביוב, רשתות מים, שדה תעופה קטן גם כן. כמו נטיעת עצים בכל מקום. יתר על כן, זמן בניית הדיור הטיפוסי בארצות הברית, שנספר מחפירת בור באדמה ועד מתן המפתחות לבעלים, הוא חמישה חודשים וחצי. תוך שימוש באותם מודלים סטנדרטיים אך מיושמים בשיטות בנייה ופיתוח שונות, יידרשו שבע שנים עד שמערב אירופה ישיג את אותה מטרה, כאשר זמן בניית הדיור הממוצע מגיע לשנה אחת. לרוסים יידרשו כמעט עשר שנים לעשות את אותו הדבר, עם זמן בניית דיור טיפוסי של שנה אחת והנתונים אינם זמינים עבור הסינים – אבל מקובל לחשוב שייקח להם יותר זמן מהרוסים לבנות עיירת מופת זו באזור כפר.

יתרה מכך, מה שזרים מוקירים במיוחד בערים, עיירות ושכונות בצפון אמריקה הוא הכלכלה של קנה מידה: ככל שאתה בונה יותר, כך זה יורד. וכמובן, העובדה שלדאגות סביבתיות יש חשיבות עליונה, במיוחד בקנדה. עד כדי כך, למעשה, שהאירופים התאגדו לא אחר מאשר בשטוקהולם כדי לנסח, ובכן… את האמנה של שטוקהולם, למעשה, שם המועצה לעירוניות אירופית אימצה באופן רשמי כמשימתה את המטרה של שמירה ושימור הרווחה והשילוב של הדורות הנוכחיים והעתידים על ידי בניית ערים, עיירות וכפרים במהירות ובשימוש מעורב עם קווים אדריכליים, טכניקות בנייה, תכנון וניהול במודל של ערים אמריקאיות.

נראה שמישהו אוכל הרבה ביקורת בימים אלה…

לואיג'י פראסקטי

מאמרים מומלצים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *