admin הגירה מתמשכת של עמים, במיוחד הנכסים האנושיים החיוניים מיבשת אפריקה בכלל ומניגריה בפרט למדינות אפריקאיות אחרות, אירופה, אסיה ואמריקה כדי לבקש מקלט להזדמנויות משופרות בתקופה האחרונה, צריכה להיות מקור אמיתי לדאגה. כל ממשלות אחראיות, עסקים והאזרחים בכלל.
אמנם, הארגון הבינלאומי להגירה (IOM) חילק את המהגרים הבינלאומיים לשתי קבוצות: אלה הנודדים מרצונם החופשי, עוזבים ללימודים, לעבודה או להצטרף למשפחותיהם, דיכוי או אסון טבע. עם זאת, שתי הקטגוריות הפכו במהירות לתלויות הדדיות בגלל המניע המקושר למדי שלהן של חיפוש אחר "הזדמנויות תעסוקה טובות יותר" בחו"ל, תוך כדי תרומה רבה להצלחתן של כלכלות אחרות מחוץ לשלהן.
עם זאת, מגמה מעוררת התנגדות זו, תמיד, הופכת מדאיגה יותר בהקשר להשפעות רחבות טווח של תנועות מסיביות כאלה בחו"ל על הצמיחה והפיתוח הכלכלי-חברתי, הפוליטי, החינוכי והאנושי של המדינה על ההון הכלכלי של המדינה.
כמו כן, נצפה כי כתוצאה מהרוע המתמשך אך הלא רצוי של חוסר מינהל במדינה, ההשפעות השליליות המכריעות של פגימה ברורה זו הן אמיתיות בתשתיות שנרקבו, תסמונת בריחת מוחות חריפה, ניצול קיבולת נמוך בתעשיות המקומיות, נמוך פרודוקטיביות, קריסת מערכת הערכים החברתית, בינוניות מערכתית בעניינים לאומיים, אבטלת נוער נרחבת, שוד מזוין, חטיפה, העמקת הייאוש בין עוולות מתישות אחרות. עשרות ניגרים, מבוגרים וצעירים, נאלצים מדי יום לחקור כל מיני סידורי נסיעות, חוקיים ולא חוקיים, לעזוב את חופי ניגריה למדינות אחרות בכל מחיר.
הביע את דאגתו מהגישה שאפריקאים רבים, כולל ניגרים, מהגרים לחו"ל בחיפוש אחר גיזת הזהב המפורסמת, פיליפ אמאגוואלי יליד ניגריה, ארצות הברית, במאמרו שכותרתו: "אפריקה: חשיבה מחוץ לקופסה בעולם בתוך הקופסה", לפני שנים, מזהיר כך: "אם רעיונות הם אכן בירה, אז אפריקה צריכה לעצור את בריחת המוחות שלה ולקדם את הרנסנס האפריקאי, שיוביל לתקומה של היבשת. אחרי הכל, הרנסנס היא לידה מחדש של רעיונות. וידע ורעיונות הם המנועים שמניעים את הצמיחה הכלכלית".
בעקבות מה שרבים תיארו כתוצאות של תסכול צרוף במערכת, שאילץ רבים להגר לארצות זרות, מהלך נואש שכזה לעזוב את הארץ על ידי מהגרים בלתי חוקיים במיוחד ביבשה או באוויר, הוביל ללא ספק לחוויות והשלכות איומות.
עבור רוב המהגרים הבלתי חוקיים הבלתי פוסקים שכאלו, שהמשיכו לצאת להרפתקה לאלדורדו תוך סיכון חייהם בתנאים דה-אנושיים לפעמים, תוך שהם עושים ניסיונות תזזיתיים לחצות לאדמות זרות דרך קרקעית אחזקת ספינה, מטוסים תחת סבלה, או בקור של משאיות קירור.
לרוע המזל, רבים נספו במסעות בין יבשת אפריקה לאירופה, כאשר על פי הדיווחים שיגורים התהפכו וגופות של מהגרים נקרעות לחתיכות על ידי כרישים. חלקם, אולי בהשגחה, שרדו מסעות ארוכים ומייגעים במדבריות, לאחר שנסעו מניגריה דרך הרפובליקה של ניז'ר במיוחד ללוב או מרוקו, חזרו לחיות מחדש את חוויותיהם קורעות הלב, כמעט מוות במדבריות המאובקים והצוננים. .
ועבור רוב הניגרים שהגיעו לארצות זרות, אולי באופן בלתי חוקי, זה, לפיכך, כבר לא חדשות שבימים אלה כמעט כל שבועיים, קבוצות של מגורשי ניגריה מועברות חזרה הביתה מחו"ל, לאחר שביצעו לכאורה עבירות שנעות בין פליליות, זנות, קרבות רחוב, חוליגניזם, סחר בבני אדם, סחר בסמים וזיוף ניירות נסיעות בין היתר.
נכון, למספר לא מבוטל של ניגרים שאפילו היגרו באופן לגיטימי למדינות אחרות ביבשת אפריקה, זה היה קשה בתקופה האחרונה. דוגמה שימושית מאוד היא החוויות הלא נעימות האחרונות של רוב תושבי ניגריה במצרים, לוב וחוף השנהב בידי כוחות מזוינים הנאמנים לממשלים המוכפשים במדינות אלה.
הקינות על הסבל וההזנחה שלהם עם הגעתם, במיוחד לנמל התעופה הבינלאומי מורתלה מוחמד, לאגוס, אכן צריכות להוות חומר למחשבה עבור מנהיגי ניגריה כדי לסדר את הדברים בבית. רבים מניגרים כאלה ייחלו שהם אפילו לא עזבו את המדינה למען מדינות כה לא יציבות מבחינה פוליטית בחיפוש אחר "גיזת הזהב" הפתגם. רבים, למרבה הצער, איבדו את כל מה שהם עמלו למגפה באזורים הבעייתיים.
ההגירה המתמשכת, תמיד, מורידה את ניגריה מהקרם של החברה שלה, מכיוון שרוב המהגרים נחשבים בדרך כלל כאזרחים הנמרצים, המצליחים והיזמים ביותר של המדינה. כעת תופעת בריחת המוחות נחווית בכל מגזרי כלכלת המדינה.
סטודנטים רבים שבאמת נסעו כדי לקבל חינוך מעבר לים סירבו לחזור הביתה על מנת לסייע בפריסת כישוריהם שנרכשו בתחומים שונים של מאמצים אנושיים לטובת המדינה בגלל הסביבה הכלכלית הקשה יחסית במולדתם.
עכשיו, איך ניגריה ומדינות אפריקאיות אחרות מעודדות את האזרחים שלהן שהם מקצוענים במגזרים מגוונים לחזור הביתה כדי לסייע בהעלאת היבשת השחורה מהעוני המתמיד? אמאגוואלי, שוב, מתאבל על גורל היבשת, כפי שאמר: "כאשר גברים ונשים אפריקאים בעלי רעיונות, שיולידו רעיונות חדשים, ברחו לאירופה ולארה"ב, אז הרנסנס האפריקאי כביכול לא יכול להתרחש באפריקה. זה יכול להתרחש רק בפריז, לונדון וניו יורק. יש יותר מוזיקאים של Soukous בפריז, מאשר בקינשאשה; יותר שחקני כדורגל אפריקאים מקצוענים באירופה, מאשר באפריקה. הספרות האפריקאית נמצאת יותר בבית בחו"ל מאשר היא באפריקה."
"אפריקאים באירופה מקלים על העוני באירופה, לא באפריקה. עד שאנשי ונשות הרעיונות – המרפאים האמיתיים של אפריקה – יתחילו לחזור הביתה, הרנסנס האפריקאי והקלה על העוני יישארו סיסמאות ריקות", הכריז עוד.
שלא לדבר על אלפי רופאים ניגרים, אנשי מקצוע בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת, ופרופסורים, אם להזכיר כמה, מהווים גלים בארצות זרות, בדיוק כפי שמולדתם ממשיכה לסבול תחת משקל המוות של ממשל גרוע, שחיתות, שוד מזוין, חוסר יכולת. , בינוניות ומקרי חטיפה הולכים וגוברים, מעשה פלילי מעורפל עד כה מאיים על המרקם החברתי של האומה.
בעודו מעריך את היופי שבשהות בחו"ל ומתפרנס שם טוב, גבנגה בדג'ו, נשמע כמו נביא במאמרו, "שישה דברים שאפריקאים שחיים בחו"ל חייבים לשים לב אליהם!" לפני זמן מה הצהיר שלמרות שהוא לא היה ניסיון לעורר הפחדות, חשוב שאפריקאים שחיים בחו"ל יחשבו על שאלות מסוימות מעוררות מחשבה ויקבלו מוטיבציה לבנות מחדש את מדינות מולדתם.
הוא שאל שאלות קריטיות כמו: "מה אם האפריקאים או רוב המהגרים לצורך העניין יוחזרו בהמוניהם בחזרה לאפריקה? מה אם הרחבת האיחוד האירופי (האיחוד האירופי) פירושה אבטלה המונית למהגרים אפריקאים באירופה? מה אם אזרחות תוגדר מחדש ובידול הוצג אפילו לאזרחים ילידי המערב? במקרה של כל אחד מהתרחישים הנ"ל, מה יהיה גורלם של ילדי אפריקאים בחו"ל, שרבים מהם יודעים מעט על מוצאם האתני שלא לדבר על לדבר או להבין את השפה?"
לפיכך, איך יכולים ניגרים כאלה שכבר גרים בחו"ל אבל מוכנים לחזור הביתה כדי לאחד כוחות עם ארצם, גברים ונשים בבית כדי להעלות את הונו של העם ולעשות שיפור ניכר במדדי הפיתוח האנושיים המרכזיים? מה דעתך על אמצעים לעידוד יותר ניגרים השואפים מדי יום לצאת מהמדינה בהזדמנות הקלה ביותר ולהציע לאומה כל כך הרבה זמן עד שאלוהים יודע מתי לשקול מחדש את החלטתם?
הנטייה הברורה להגירה חוקית ולא חוקית בקרב מספר עצום של ניגרים כיום צריכה לשמש קריאת השכמה חזקה להנהגת המדינה. זאת בהתייחס למיסוד מנהיגות תכליתית ומבוססת ערכים, לא רק כדי לגבש מדיניות אמינה אלא גם כדי להקים תוכניות ופרויקטים מכוונים ומקלים עוני של אנשים המבטיחים תקווה ומתיחת פנים רעננה.
עם תוכניות הארה משופרות בהרבה ואסטרטגיות למעורבות אנשים, אכן, אין זמן טוב יותר עבור משרדי המידע והתקשורת הפדרליים, התרבות וההתמצאות הלאומית, לענייני חוץ וסוכנויות ממשלתיות קשורות אחרות להניע את המסר המרכזי של מיתוג מחדש של פרויקט ניגריה לכלל האנשים בבית ומחוצה לה מאשר עכשיו, תוך התחשבות בכך שדימוי האומה עדיין נשאר המגדלור בקהילת האומות.
יש לציין שרוב האפריקאים בכלל והניגרים בפרט סובלים בעיקר בגלל ההשפעות של חוסר יושר מזוהה, שחיתות ותאוות בצע באופי ההנהגה וחוסר נכונות של מתווכי הכוח לשפר את מצבם של האנשים.
זה הזמן שכולם יבחרו בציות למצפונם לעומת ציות לאינטרסים אישיים, אגוצנטריים מושרשים בענייני האומה. בדרך זו, נוכל לתת לדורות הבאים הזדמנות לחוות הומניזם אמיתי ולשפר את טובתנו הכלל.
