החלום האוטופי – ההיפים של שנות השישים והעידן החדש

אתמול בערב צפיתי בספיישל בערוץ הביוגרפיה על ההיפים של שנות השישים. הסרט התיעודי עקב אחר התנועה ההיפית מגילוי ה-LSD של טימותי לירי והתחלותיו בהייט אשברי, לפסגה הפסיכדלית שלו עם Sergeant Pepper Masterpiece של הביטלס ו-Box Office Block Buster של ברודוויי, "Hair", ועד לחופש המיני ב-Back-To. -הקומונות הארץ, לשטף הפילוסופיה והרוחניות המזרחית לזרם המרכזי, לטרגדיות של חיסולי המלך וקנדי, לאפלת "משפחתו" של צ'ארלי מנסון ולעימותים האלימים של מפגינים ושוטרים מחוץ לוועידה הדמוקרטית ב שיקגו בשישים ושמונה, לתופעת וודסטוק ניישן והשחתת הקונצרטים של הרולינג סטונס, לחנוכתו של ריצ'רד ניקסון והמלחמה החשאית שלאחר מכן של ה-CIA נגד מתנגדים פוליטיים, ועד להפגנות שהובילו לבסוף לסופה של וייטנאם מִלחָמָה. ממש העשור.

מאלה מאתנו, הבומרים, שהגיעו לבגרות במהלך אותה תקופה סוערת, רבים הפכו ל"יאפים", חברים ניידים כלפי מעלה בחברה עד אמצע שנות השבעים המאוחרות. אבל נגד אלה שאומרים שעידן הסיקסטיז של ילדי אהבה ופרחים היה בסופו של דבר כישלון, יש לא פחות רבים המאמינים ששנות השישים הכינו את התרבות לשינויים הבלתי נמנעים שעמם אנו עומדים כעת.

זה לא היה מקרי שעידן הדלי שנחגג ב"שיער" התרחש כארבעים שנה לפני "יופיטר יישר קו עם מאדים", אבל רק עכשיו הגענו לסוף עידן הדגים מבחינה אסטרולוגית. ה"רטט" ברוח הזמן לא היה מגמה מלאכותית אלא גל הפיצוץ הראשון בתדר גבוה יותר שאליו כוכב הלכת התכוונן, ועדיין עכשיו. האנרגיות החדשות שזרמו פנימה ללא ספק הוציאו אנשים מאיזון, והגילוי של תרופות מרחיבות תודעה החל להראות מה האנרגיות החדשות הללו יכולות לטפח בעצמן. היום אנחנו שותים יותר מים כדי לשמור על איזון, היום אנחנו מתאמנים באופן שגרתי. היום אנחנו עושים מדיטציה בלי סמים.

נפגעים קרו כמו בכל מהפכה. צעירים נהיו חדורי קדחת אלה שעוררו על ידי עוולות וצביעות מסוימות שראו בחברה, שרבות מהן עדיין לא חוסלו. אבל החתירה לשוויון לאפרו-אמריקאים ולנשים, ולמען הזכות הבלתי ניתנת לערעור, האושר, המטרות של תנועות אנטי-מלחמה ומודעות סביבתית – כולם מציגים כמיהה עמוקה לדרך חיים צודקת יותר, פשוטה יותר וידידותית לכדור הארץ- נזרעו באותה תקופה.

כמו כל תנועה היסטורית נלהבת, עידן ההיפודום, הלך לקיצוניות, איבד את כוחה והתפוגג. עם זאת, החלום האוטופי שהקים, למרות שנכשל מחשיבה מוטעית, חוסר בגרות ותכנון לקוי, מתממש אט אט בתנועות הפוטנציאל והתודעה האנושיים המחויבים במאה החדשה הזו – למרות המיתון של הממשלה, למרות המלחמה בטרור , למרות הקריסה הקרובה של המערכות הבסיסיות ביותר שלנו.

השמרנים יכולים ויצעקשו ועשויים להתפלל, בוכים לחזרה לחברה של העידן המיידי שלאחר מלחמת העולם כאשר אמריקה הובילה את העולם בייצור, תפקידי המגדר הוגדרו והאוכלוסייה הייתה תמימה. אבל החברה הזו לא תחזור לאותה תקופה. מה שעומד לפנינו הוא הפיכת המערב לחברה של שירות, חלוקת העושר העולמי לאיזון גלובלי, ודרך חיים חדשה לגמרי עם פחות פסולת, אפס סובלנות לשחיתות פוליטית, חידושים של מכוניות נקיות ומוצרים ירוקים. תוספי בריאות מונעים בהתאמה למודל מיזוג של ריפוי רפואי/אלטרנטיבי.

כוכב הלכת פלוטו, (ריפוי באמצעות מוות ותחיית המתים סימבוליים) שנע כל כך לאט שהוא מגדיר כל דור, עבר לגור במזל גדי השולט במוסדות, כנסיות, תאגידים, בנקים, בתי ספר, ממשלה. פלוטו יעבור דרך מזל גדי במשך, בערך, 16 השנים הבאות. במהלך המעבר, הדינוזאורים החולים של מוסדות אלה יעברו שיפוץ דרסטי. וככל שהם ישופצו, נהיה הרבה יותר קרובים לגרסה ירוקה ומפוכחת של החלום האוטופי של ההיפים.

סטיב ג'ובס מאפל מחשבים היה היפי, ומאות אנשי חזון לשעבר של היפים אחרים יצרו חברות שמשפצות את מקומות העבודה המסורתיים. מודל השיווק הרב-שיווקי הישן של Amway פינה את מקומו לעשרות חברות חדשות שיצרו הכנסה שיורית משלהן וכלכלות נפרדות באמצעות שיתוף, קונצנזוס ושיתוף פעולה בצוות, (איכות דלי), יצירת מינוף בשוק ויותר זמן פנוי ליחידים לעבודה באופן יצירתי בפיג'מה שלהם דרך האינטרנט. הטכנולוגיה (עוד מחוז דלי) התפוצצה מתוך החידושים של דור שנות השישים. קריסת הבעלות על נדל"ן והמיתון שאנו חווים הם רק סימפטום של עידן שזמנו עבר. רכוש משותף, פחות אקסטרווגנטי ויותר אקולוגי סגנונות חיים נמצאים כבר בחוד החנית.

אנחנו חייבים הרבה לעשור המטורף הזה. הוא היה עשיר באור, עמוק בחושך ומעבר אבולוציוני מדהים. זה היה מבוא לעידן חדש של 2000 שנה ותחילתה של סופה של אנרגיית דגים, המתאפיינת במושג "דואליות" ו"הפכים", "תחרות" ו"מנצחים" ו"מפסידים".

העולם הנברא כעת עדיין בחיתוליו. אבל השינויים הקבועים שיצאו מהתנועות של שנות השישים וחלחלו לתרבות המערבית בכללותה, כאשר המטוטלת חזרה מהקצוות שלה לפיכחות ומתינות – אלו הם עצם השינויים שיאפשרו לתרבות החדשה לצאת.

חוֹפֶשׁ. שוויון, אחווה היה זעקת המהפכנים הצרפתים כשהדם מהגיליוטינות מילא את רחובות פריז וכמה רפובליקות קמו ונפלו לפני שמדינה מותשת התיישבה שוב למשטר נובו. לכל שינוי דרמטי של כוח יש את הטעויות שלו, את ההחלקה האחורית שלו ואת התגובה שלו. התנועה החדשה הזו תהיה גלובלית, ובגלל מאבקי טכנולוגיה וכוח, היא תהיה גם מלאה במידע שגוי.

חלקנו יכולים להרגיש עם החושים החדשים שלנו, האינטואיציה המוגברת והחזונות החדשים שלנו, לזהות זה את זה ולאתר דרך האינטרנט את אלפי הארגונים ומיליוני האנשים הפועלים למען שלום, ריפוי ושוויון יותר, וכן, שליו/אוהב. עוֹלָם.

אל תסתכל אחורה. רק מי שנאחז בקריסה יישאר מאחור. כן, כל החושך וההרס, מזג האוויר המוזר והטראומטי, המלחמות, הצלילות בוול סטריט, הם חבלי לידה לעולם החדש הזה. אנו מתעוררים מחלום אחד לחלום אחר מלא תקווה ורוחני יותר.

שמתם לב שהקארמה היא כזו שכל השחיתות הופכת שקופה וחשופה? הישארו מכוונים והישארו ערים בשביל הצר אל כדור הארץ החדש על ידי תרגול חוקי ההדדיות, הסליחה והמשיכה. תעביר את זה הלאה.

נתנו לנו דמיון כדי לחלום. הקף את עצמך באנשים אופטימיים, בעלי דעות דומות, כי אנחנו באים לכוחנו ליצור באמצעות מחשבה והדמיה. אתה מה שאתה חושב. המסע הרחק מגן העדן היה ארוך. תחזיק מעמד לשובו. נתקו מהספינמיסטרים, מפרסומות התרופות, מהפוליטיקאים שבבעלות לוביסטים ומכל כמורה שמאמין באל מעניש.

לכדור הארץ יש תודעה והיא מתפתחת. אוהב את אמא שלך. ותחזיקי מעמד בביטחון עצמי, כי כמו שנות השישים, זו עלולה להיות נסיעה משובשת.

מאמרים מומלצים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *