"הייתי מרדנית כשהייתי צעירה, הייתי אובססיבית למנטליות עדר"

class="cf">

היא תמימה כמו קעקוע הפרפר על זרועו, אבל מצד שני, יש לה גישה מאוד חזקה. היא אחת מאותן נשים שיכולות להרשים אותך עם עומק המבט שלה כמו גם ביופיה. אני לא רוצה שהשיחה שלנו תסתיים בכל פעם שניפגש. את מצבו הנוכחי הוא מסביר במילים: "תודה לאל, אני חי שנה 40 נפלאה לעצמי". בואו נתחיל שיחה…

חזרת למסך אחרי ארבע שנים. מה אתה מרגיש?

אני מרגיש טוב. בכנות, אני נרגש וסקרן. יש לי אמון רב בפרויקט שלנו.

נילופר ב'יש לי בעיה', רופאה שעוזרת לצעירים עם טראומה. איך היית מתאר את הדמות שלך מנקודת המבט שלך?

המסע של נילופר זהה למסע של אותם צעירים. הוא עבר את אותן תחנות וניסה את אותן דרכים. הוא עשה טעויות, לפעמים תקוע במבוי סתום, אבל למרות הכל הוא למד למצוא פתרונות, התאושש וכיוון את עצמו להשתמש בתכונה הזו, שרוב האנשים יראו בה פגם, כדי לרפא את הצעירים. נילופר היא אישה הזויה.

מהי הפרעת הזיה?

class="cf">

כשהוא בלחץ קיצוני, הוא רואה ומדבר עם גרסה בת 15 של עצמו. רק חברו הטוב וגם יועצו יוסף יודע על מצבו הנוירוטי. הוא טיפל בזה פעם אחת ולמד לחיות עם זה. מי שהנחה את נילופר למקצוע זה הוא הרופא והמנטור שלה סמי. נילופר מאמינה שאם בזכותו היא הצליחה לצאת מהבור האפל הזה ללא תחתית ולעסוק במקצוע הזה, כך יכולים כל הילדים. ולמה שהוא לא ישיג את זה? המחשבה האוטופית הזו קושרת אותו בתקיפות לחיים.

מה הכי הרשים אותך בסיפורים שראית בתסריט או שחקרתם בזמן העבודה על התפקיד?

יש כל כך הרבה מקרים ששוברים את ליבי שאני לא יכול לתאר לך, האקן. אני לא יודע בדיוק כמה לחלוק, אבל אני רק אגיד אחד מהם. ילד בגילאי 13 עד 16, שהפגין אלימות פיזית קיצונית, סורק בכל מקום לאחר שנמלט מבית החולים ונמצא מסתתר בפח עם כלב משוטט כדי להגן עליו מפני הגשם. הוא בילה שם את הלילה עם הכלב הזה, אתה יכול לדמיין? הצורך שלו באהבה, האינסטינקט שלו להגן, המצפון שלו גדול ממידותיו וחוסר האמון שלו מתבטאים בזעם ובאלימות כלפי האנשים שהוא דוחק לשוליים בפעולה. אמרתי את זה בראיון הקודם שלנו, האקן; "אף ילד לא נולד רע"… אנחנו יוצרים את הילדים האלה. הם העבודה שלנו.

מה לדעתך הדברים העיקריים שמפריעים לפסיכולוגיה של צעירים?

class="cf">

אני חושב שקודם כל הסדר העולמי הזה הורס את הפסיכולוגיה של הצעירים. האכלה על ידי חלוקת נשק והאדרת המלחמה, עידוד מותרות וצרכנות מופרזת… הסדר העולמי החדש וההרסני הזה מזון מדובר על לגרום אפילו לפעולות או התנהגויות הטבעיות ביותר שלנו, מאוכל דרך ספורט ועד איפור, להיראות מוגזמים ופורנוגרפיים, ולאלץ אותם בעדינות על מחשבות רענן באמצעות כלי מדיה חברתית, בדרכים לא מציאותיות. קופסת האידיוטים של זמננו הייתה הטלוויזיה, אליה נוספו טלפונים וטאבלטים.

מה עלי לעשות?

class="cf">

אני בהחלט חושב שיש צורך דחוף להטמיע וללמד שיטות של שימוש מודע. כשילד מבין שמדיה כלשהי מורכבת מעולם לא רציונלי ואין לה שום קשר למציאות, הוא כבר העתיק אותה במוחו וחווה משבר זהות כי הוא לעולם לא יכול למצוא מקבילה לעולם השקרי הזה בעולם האמיתי. או לא יכול להגיע לעולם הזה. עם זאת, זו לא התבוסה שלו. כי זו לא תבוסה או חוסר. בגלל זה, הם הופכים יותר ויותר אומללים ותשושים נפשית. אני חושב שזה מאוד מאוד מסוכן. שאלה נוספת; גם השימוש בסמים של הדור הצעיר גדל באופן משמעותי. לצערי, זו עוד עובדה שמדכאת אותי. עם זאת, הם כל כך אומללים מבחינה חברתית ואינדיבידואלית שאני לא מופתע שהם נוקטים בשיטות כל כך נעימות במיוחד ומחפשים שם סיפוק. כי בני אדם מאבדים במהירות את הערכים שלהם מיום ליום. כמובן שזה לא טוב להם מבפנים. ילדים עם פוטנציאל שונה לחלוטין מבזבזים אנרגיה וזמן כדי להסיר את הדאגות שלהם לגבי העתיד.

class="cf">

עד כמה אמנים ושחקנים צריכים להוות דוגמה לצעירים? או כמה חופשי לחיות?

class="cf">

בהקשר זה, אני לא אוהב את הסיומות -treba, -malı. גם אמנים הם אנשים והסיפור, הזהות וההעדפות של כל אדם ייחודיים, בדיוק כמו טביעות האצבעות שלו. אף אחד לא חייב להוות דוגמה לאף אחד בחייו. עם זאת, אני חושב שלהורים צריכים להיות את היכולת והמצפון להגדיר דוגמאות טובות ורעות עבור ילדיהם.

איך היו שנות ההתבגרות והנעורים שלך?

הייתי מרדנית כשהייתי צעיר. בהתחלה שאלתי הכל, לפעמים הייתי כמו עשב שוטה, הייתי אובססיבי לפסיכולוגיה של העדר, דאגתי להתאים לתבניות ולמי שמתאים לתבניות. החברים הכי טובים שלי היו תמיד 'הילדים האחרים' שנדחקו לשוליים על ידי רובם. פעלתי על פי הכללים כל עוד הם באמת הגנו עליי ודואגים לי, אבל ברגע שהבנתי שהם מנסים להשמיד אותי, הייתי, בלשון המעטה, עושה צרות. אני מעדיף לבלות זמן עם אנשים שהם יותר חכמים ממני, משכילים יותר או חכמים ממני.

הטעויות שעשית באותו זמן, האם חזרת מהטעויות האלה?

כמובן שעשיתי טעויות. איזה צעיר לא עושה טעויות! אנחנו אנשים נהדרים, אנחנו עושים טעויות ונעשה אותן עד שנמות. צד אחד שלי היה מאוד שביר, רגשי ונדיב, והשני היה כועס ואנוכי, מה שאני עדיין, אגב. פשוט למדתי לנהל את הצד הכועס והאנוכי שלי. הסתובבתי, השתניתי, השתניתי. היה לי מזל כי הייתה לי דרך לבטא את הרגשות והמחשבות שלי, וזו הייתה אמנות. אם המשפחה שלי לא הייתה מציגה לי אמנות מגיל צעיר, לא הייתי מסוגל להתמודד עם העולם הזה, הייתי אדם אחר לגמרי, אולי לא הייתי כאן היום, אני לא לָדַעַת. לכן אני אסיר תודה למשפחתי. הדברים הכי טובים בשבילי בחיים האלה הם טבע ואמנות.

כתוב שם: "סדרה שתגרום לך לדבר על הצרות והצרות שלך". מה לדעתך הבעיות של היום?

אני צריך לספור, אתה בטוח? זה כאילו כולנו מכירים היטב את צרות היום שלנו. אני חושב שהגיע הזמן שכולנו נמצא פתרונות ולא נפרט את הבעיות שלנו. כי אני חושב שסכום הצרות האלה גדול מגודל העולם עצמו. הגיע הזמן לעשות מעשה במקום להתלונן. אם לא נטאטא את רחובנו ומול דלתנו, למי מאיתנו יכול להגיע אספן האשפה?

אחת השורות של הסדרה היא "נראה שתמיד יש תקווה בחיים". האם את אישה מלאת תקווה?

בטוח. אני לא יכול לחיות בלי תקווה. זה יהיה שקר אם אגיד שאני לא מפחד מהעולם הזה, או יותר נכון, מאנשים אכזריים, כי העולם מעולם לא היה מקום טוב יותר עבורי מהיום שבו התחלתי להכיר את עצמי. עכשיו אני בשנותיי הבוגרות, כן, אבל חלק ממני עדיין מורד ותמיד מתנגד לאנשים האלה. ההתנגדות כבר נמצאת בגנטיקה שלנו מבחינה לאומית, ולכן התקווה שלנו היא תמיד בתוכנו. הפחד ממה שבני אדם יכולים לעשות יכול רק לחזק אותי; אבל אדם נואש? אני לא חושב כך.

אנחנו הדור האחרון של העולם האנלוגי והדור הראשון של העולם הדיגיטלי

בסדרה 'יש לי בעיה' צעירים הם נושא הסיפור. יצירה נוספת, 'כשהציפור עפה', מתארת ​​קונפליקטים דוריים שונים. אתה דור ראשון. האם חווית קונפליקטים בין דורות בחייך?

לא חייתי. אני אוהב את כישורי התקשורת שלי. אני יכול לתקשר בקלות עם אנשים מכל הגילאים. אני יכול להבין. למרות שיש מקרים שבהם יש לנו קשיים אחד עם השני, מבחינה חווייתית ותפיסתית, אנחנו עדיין יכולים למצוא דרך ופשרה.

אז מה החלק האהוב עליך בדור הראשון?

אנחנו הדור האחרון של העולם האנלוגי והדור הראשון של העולם הדיגיטלי. המוח והרגשות שלנו מאוד מבולבלים. נסה קשה, לעולם אל תפסיק (צוחק). זה כמו יחסי אהבה-שנאה.

מה אתה חושב על דור ה-Z?

יכול להיות שיש לי ביקורת חיובית ושלילית על ג'נרל Z. הם מייצרים דברים נהדרים והקולות שלהם רועשים, אבל הם צריכים לחשוב יותר על אריכות ימים. מצד שני, הם יכולים להשתמש במדיה החברתית, שבה הם משתמשים בעיקר ככלי, כדי ליצור יותר מודעות, לייצר פרויקטים עם יותר מודעות קולקטיבית ובחיפוש אחר דברים חדשים בעולם. אבל אני מרגיש שהם לא ממש מעריכים את זה. כן, אני יודע שאתה אוהב את ההאשטאגים האלה ואתה חזק. אני רוצה שנשתמש בזה כדי לייצר ביחד.

אהבה היא משהו שזורם מעצמו

אתה תמלא 40 בשנה הבאה. מה משמעות הגיל עבורך?

למעשה, האקן, אני עכשיו בשנות ה-40 לחיי, אבל אנחנו סופרים וחוגגים כשמגיעים לגיל. תודה לאל, אני חי שנה 40 נפלאה לעצמי. כשהייתי בן 35, נדמה היה שכל מה שבניתי עד השנים האלה קרס, ולאט לאט התחלתי לבנות הכל מחדש מאפס בחמש השנים האלה, אבל הפעם סידרתי את האבנים במקומות הנכונים. אני עושה את זה כמו שצריך בדרך שלי. כמה זה יפה ושליו להיות מסוגל סוף סוף להסתכל קדימה.

קראתי משהו שהוא אמר, "אני תמיד מדגיש את היופי שבחיים." אילו יופיים הדגשת לאחרונה?

המשפחה שלי, האהובים שלי, החברים שלי, החלומות, המשאלות והרצונות הבלתי גמורים או התגשמו, וכמובן העבודה שלי. כי עשיתי את זה באהבה, בלעדיה אני כלום.

אם כבר מדברים על אהבה, כבר שנים שאתה מדבר על אהבה ומצביה השונים דרך הדמויות שגילמת. יש לך הגדרה לאהבה?

אהבה היא משהו שזורם מעצמו. אם זה לא זורם, זה לא זורם, אז זו לא אהבה ואף אחד לא אשם.

נשיות היא רק המגדר שלי

שיחקת בעיקר נשים שאפתניות, חזקות ואידיאליסטיות. זו הבחירה שלך או שדמויות כאלה הגיעו?

אני לא יודע אם הם הגיעו אליי ראשונים או אם בחרתי בהם. זה הופך להיות שאלה של התרנגולת או הביצה. אבל הם בהחלט מחזקים אותי; טוב, אני חושב שגם אני מתאים להם קצת (צוחק).

האם אתה חזק כמו שאתה נראה על המסך? אין נקודות תורפה?

הכרתי בני אדם מאוחר מאוד. כשפגשתי אותו לא יכולתי לקבל את זה הרבה זמן, התנגדתי. אמרתי: "לא, זה לא ככה, זה ככה", והשתכנעתי בזה, כלומר, רימיתי את זה לעיניים כבר הרבה זמן. אני כל כך עצבני. אבל הצלחתי לשנות את המצב הזה. לכן אני לא יכול להפסיק לנסות לגעת באנשים שפגשו אנשים רעים בצעירותם ולנסות להבין את כולם. עבור חלק זה נראה חסר תועלת או משעמם. גם אני.

את חושבת על נושאי נשים, אנחנו רואים אותך בעבודות שעוסקות בנושאים האלה. איך את מתארת ​​את היותך אישה?

במשך שנים אני מנסה להסביר איזו מין אישה אני. "אני סוג כזה של אדם או אישה," אני אומר. נשיות היא רק המגדר שלי, אני חושבת שההגדרה של להיות אישה הייתה הסיפור של הדור שלפנינו. אנחנו חיים עם דור הטרנס-definition וכותבים איתם את הסיפור. כלומר, אנשים קודם כל.

בירסה אקלאי 'ביר דרדים ואר' בכיכובו של מרט פיראט עולה בערוץ D ביום חמישי בשעה 20:00.

אני אוהבת להיות דבורה כשאני בעבודה וכרית פינתית כשאני בבית.

אתה מאוד יפה. את המקום השלישי מחזיקה גם טורקיה. מה זה יופי לדעתך?

דעה. נקודת מבט. יחסית. זמני.

כמה יופי נמצא בפוקוס בחייך?

במרכז שלי.

אתה נראה מאוד נשלט ותמיד בשליטה. האם זה ככה? אין לך צד מטורף?

אני מרגיש נשלט כשאני צריך להיות נשלט, וחופשי ואמיתי איפה שאני מרגיש בטוח לחלוטין. רק הקרובים אליי, חבריי וחברי מהסט, יודעים ורואים את המהלכים הכי מטורפים שלי.

אתה נראה אדם הגיוני. האם הרגשות שלך אף פעם לא משתלטים עליך?

זה לא עמיד למים? ומה לתפוס. נהגתי להתנתק מהעולם החיצון במשך ימים בכל פעם. אני מתאושש מהר יותר עכשיו. יש לי גם צד מאוד הגיוני, כן. אני מודה לאלוהים על שניהם כי האחד הוא אמא שלי והשני הוא אבא שלי.

אנחנו מכירים אותך 19 שנים. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים עליו הכל. מה היית אומר על עצמך שיפתיע אותנו?

אני לא יודע, אני עדיין מופתע כל יום. אבל בצורה טובה, למרבה המזל. בתקופות בהן אני עובד באופן אינטנסיבי; אני אוהבת להיות דבורה כשאני בעבודה וכרית פינתית כשאני בבית.

אני יודע שהוא ניהל יומן, התוודה שם ורשם את כל מה שעבר לו בראש. מה הדבר האחרון שכתבת?

אני כותב עכשיו (צוחק). רק במצב הרוח הזה.

יש לך מותג תכשיטים על שמך. איך העיצוב והדלת החדשה הזו לחייך השפיעו עליך?

זה אזור טיפול והפקה ענק עבורי. אני רק מנסה, אני עדיין בהתחלה. למרות שההתלהבות המסחרית של העסק קצת פגעה בי בשנה הראשונה, אני ממשיך לאט לאט. אני מקווה שזה ייפסק יום אחד. אני כל כך רוצה את זה. יש לי חברים ומכרים שעושים את העבודה הזו בצורה נפלאה. אני מקבל מהם תמיכה. יש לי עוד מקצוע ותשוקה שאני יכול להמשיך לעסוק בו במהלך חיי וזו תהיה הרגשה נהדרת אם אצליח לנהל אותו.