admin עם האתגרים הכלכליים הנוכחיים והגישה הפיננסית המתוחה שצררו על ארגונים פרטיים עקב אי ודאות בשוק, מדיניות מטבע חוץ לא יציבה, מדיניות פיננסית של הממשלה, מיסוי גבוה יותר, שער חליפין לא יציב, שחיתות וכן הלאה, זה הפך לקשה עבור תאגידים. ארגונים לחלק כסף עבור פרויקט אחריות חברתית תאגידית (CSR) בקהילה שאינה מחזירה דבר. מסיבה זו, אחריות חברתית צפויה להיות מיושנת בהדרגה והופכת לתוכנית הרווחה החברתית (CSWP) שבה שני הצדדים, כלומר, הציבור והארגון הארגוני מרוויחים בזמן שהיקף השירות החברתי מושרש.
שירותים חיוניים הם הכרח לחיי היומיום שלנו; הכרחי לנותני השירות להסתכל מעבר לתחומם ולחשוב מעבר לקופסה שלהם בפתרון בעיות חברתיות נפוצות תוך הגדלת הרווח. בכל הנוגע לצרכים ציבוריים בסיסיים, שירותים חיוניים דרך המגזרים הפרטיים זכו להצלחה רבה וסייעו בפתרון בעיות חברתיות מונומנטליות.
זה עזר לכלכלה לצמוח ועודד יזמים ומשקיעים לנצל את פוטנציאל השוק העצום שלנו. המגזר הפרטי הוא רב תכליתי וצפוי להיות פרודוקטיבי יותר בעזרת טכנולוגיה. הצמיחה במגזר הציבורי בניגריה היא תעתוע בגלל אנשים מושחתים שאין להם חוש כיוון ויכולת לשנות את החברה באופן חיובי. לאומה מגיעה סוג המנהיגות שהאזרחים מקדמים; החברה הניגרית מעודדת וחוגגת מנהיגים מושחתים שאין להם תחושת אשמה או בושה.
תעשיות הבנקאות, הטלקום, הנפט והגז, הבידור והאירוח הניעו את כלכלת ניגריה ויצרו תעסוקה יותר ממגזרים אחרים. כלכלת ניגריה לא חוותה פריצות דרך גדולות שיכולות להעלות את המדינה לנתיב הפיתוח. הדרישה לסביבה מסחרית מאפשרת בניגריה הייתה כתוצאה מהרצון של האנשים והרעב שלהם לצמיחה כלכלית-חברתית שתקרין את המדינה כאחת הכלכלות הצומחות בעולם. ככל שהכלכלה גדלה, גם ארבה ותולעי סרטן צומחים איתה, מה שמקשה על השגת צמיחה והתפתחות חברתית. חבר העמים הניגרי נטרף על ידי הפוליטיקאים, מה שמקשה להתחשב בצמיחה לכאורה שנרשמה מכיוון שלא ניתן לקיים אותה בשל שחיתות.
עובדה היא שהאחריות העיקרית של הממשלה היא להגן על החיים והרכוש, על הזכויות והחירות של האזרח שלה, לספק שירותים חיוניים בסיסיים לאנשים, אספקת ביטחון, סביבה נוחה לצמיחת עסקים, אספקת מתקני בריאות בסיסיים. , אספקת שירותים ותשתיות חברתיות, חינוך איכותי לכל האזרחים וכדי להגן על האומה מפני תוקפנות חיצונית.
ממשלות ברמה המדינתית והפדרלית אינן רגישות למצוקת האנשים; הקושי במדינה הופך לבלתי נסבל. ניגריה חווה דיכאון הן מבחינה חברתית, ביטחונית והן מבחינה כלכלית; מה שגרם לאחרונה לחברות לפטר את הצוותים שלהן ולצמצם הוצאות, כולל על תוכניות אחריות חברתית. יצירת סביבה בטוחה ונוחה לכולם היא כעת מעבר ליכולתה של הממשלה מכיוון שהם אינם מסוגלים לספק שירותים בסיסיים לאנשים, לעזור לעסקים לשגשג, להפחית את האבטלה, לתקן כבישים גרועים, למגר אספקת חשמל אפילפטית וכן הלאה. הממשלה ברמת המדינה יוצאת בפרויקטים מזויפים שאין להם תועלת כלכלית למדינותיהם ולמדינה בכללותה, למעשה, המדינה כמעט על סף קריסה.
הצורך בשירותי רווחה תאגידים
נכון לעכשיו, יש לנו מספר ארגונים ארגוניים המספקים במישרין או בעקיפין שירותי רווחה; בעוד כמה שנים, יינתנו יותר שירותי רווחה חברתית על ידי ארגונים פרטיים שיגדילו את בסיס ההון שלהם, יגדילו את מכירותיהם ויהפכו את החברה למקום טוב יותר. חסות לתחרויות ריקוד או תוכניות ריאליטי בטלוויזיה הלאומית אינם אחריות חברתית; הם ידועים כמיתוג ופרסום תאגידי. אחריות חברתית מתנהלת בהתאם לחוק; נקבע שחברה חייבת להיות אחראית לפיתוח הקהילה המארחת ככל שהיא מרוויחה.
שירות הרווחה הארגונית מתעלה מעל קהילה או קבוצת אנשים, אך יש לו פוטנציאל להועיל למספר רב של אנשים הזקוקים לסיוע סוציאלי ברצינות על מנת לשפר את רמת חייהם, שבאמצעותה הם משלמים עבור דמי השירות. אנו נחשוף שירותי רווחה מותאמים אישית שונים שיהפכו לפנומנליים וימשיכו לעסקים לצמוח על בסיסי שיווי משקל. שירות מסוג זה הוא דיסקרטי ויביא סיוע לכמיהה של אנשים לפיה הספק מושך יותר לקוחות תוך ניסיון לפתור בעיות. רעיון זה נקשר גם לקביעת מדיניות ולהשפעה על המעמד הפוליטי, אם על ידי שכנוע ואם על ידי קונספירציה, כדי להבטיח שהוא יהפוך למדיניות ציבורית.
שירותי רווחה חברתית תאגידים אינם הפרטה או שותפות פרטית ציבורית, אלא הם שירותים חברתיים שנועדו לסייע במקומות שבהם ממשלות אינן מבצעות או כשלו במילוי חובותיהן. ממשלות מוציאות מעבר לסמכויות החוקתיות המוגבלות והמצוינות שלהן בגלל הטבות מרוכזות ועלויות מפוזרות שיכולות להיות קשורות לאינטרסים. כאשר ממשלות אינן מסוגלות לספק תשתית בסיסית, זה אומר שיש בעיות בהכנסות שלהן ובניצול נכון של כספי הציבור.
כאשר ממשלה מפגישה שותפות ציבורית-פרטית לביצוע פרויקט, המשמעות היא שזכויות הציבור על הפרויקט המסוים חולקו ונוצרה שדרה למניפולציות. כיום, ראינו כמה פרויקטים ציבוריים מטופלים על ידי ארגונים תאגידיים בגלל חוסר מימון. היכן שנעשה מכרז פומבי והערכת פרויקטים נאותים, זה הופך להיות קשה לאינטרסים ולמניפולציות.
בחברה מתורבתת שבה קיימת שקיפות, שותפות ציבורית-פרטית היא מערכת היחסים הטובה והנחוצה להפחתת הנטל החברתי על הממשלה, היא מספקת שירותים חברתיים נחוצים, מביאה חדשנות לשירות הציבורי וביצועים בממשל. זה הופך את הפיתוח למהיר יותר, הוא עוזר בניהול נכון של תשתיות ציבוריות, הוא מטפח גישה חדשה לפתרון בעיות חברתיות, הוא מאפשר חברה תחרותית, הוא עוזר ביצירת מקומות עבודה וצמצום האבטלה, הוא עוזר להצמיח עסקים ולהפוך סבירים מדיניות ציבורית.
האתיקה של שירות רווחה חברתית אישית
יש מגוון שירותים הניתנים על ידי הממשלה וארגונים פרטיים; הם מכוונים ליצור שותפות ציבורית-פרטית יעילה יותר ולהעצים יותר ארגונים פרטיים, לבנות קהילות חזקות יותר ולקדם שוויון והזדמנויות. השירותים החברתיים כוללים את ההטבות והמתקנים הניתנים לאזרחים, כגון חינוך, סובסידיות מזון, שירותי בריאות, הכשרה בעבודה, דיור מסובסד, אימוץ, ניהול קהילה, חקר מדיניות ולובי.
שירות רווחה תאגידית אינו שותפות ציבורית-פרטית או אחריות חברתית תאגידית אלא שירות מותאם אישית של ארגון תאגידי לפתרון בעיות חברתיות תוך עשיית סכום כסף בתמורה. עם מבול הפרעות הכלכליות הלאומיות והמיסוי הבלתי פוסק מצד סוכנויות ממשלתיות, CRS הופך למכביד ולא מציאותי בגלל אילוצים פיננסיים העומדים בפני תאגידים קטנים וגדולים. רק גישת 'אתה-מנצח-ואני-מנצח' יכולה לספק תחליף יעיל ל-CSR לא יעיל. עלייתם של שירותי הרווחה החברתית תסייע להגביר את תפיסת השירות הסוציאלי ולסייע לחברות ארגוניות להשיג יעדים חברתיים בסיסיים. זה יעזור לארגונים הארגוניים להגיע ליותר אנשים, לפתור יותר בעיות ולקבל החזרות. מדובר ברווח דו-כיווני, שירות עם תנאים גמישים לציבור, אסימון המוני שנוצר בחזרה לכיס החברה אשר מרוויח לחברה רווח עצום.
השפעה על מדיניות ציבורית
לממשלת ניגריה בכל הרמות נגמרו הרעיונות על אספקת שירותים חברתיים. כוח הרצון גם חסר בזמן שכל ממשלה רצופה ניסתה לחלוב את הקרן הציבורית על ידי הצגת רעיונות ומדיניות שונים שאינם עובדים. תהליך היישום והאכיפה של המדיניות הללו גרועים מאוד מכיוון שרעיונות אלה נגנבו או נגנבו מאנשים שונים; לעולם לא ניתן להשיגו ללא קלט של הבעלים.
כעת, זוהי קריאת השכמה לארגונים ארגוניים להתחיל להשפיע על מדיניות ציבורית ולהבטיח שפוליטיקאים עומדים על בהונותיהם לספק או לאשר יוזמות שירות סוציאלי בסיסי לאנשים. קיים קשר בין מוסדות פרטיים וציבוריים, שניהם מספקים שירותים באמצעות גיבוש מדיניות; בעוד שפרטי הוא למקסם רווחים ולהגדיל את השירותים שלהם, המוסדות הציבוריים נועדו לענות על הצורך של ההמונים. היכן שהמטרות הממשלתיות מונעות על ידי רווח, יש בפינה יוזמה פרטית שמניעה את פקידי הציבור שאנו רואים בחברה הנוכחית שלנו, כלומר, בניית גשרי אגרה וכבישים, מערכת רכבות, בניית בתי ספר וכן הלאה.
היוזמה הממשלתית להרוויח כסף היא כתוצאה מהגדלת ההכנסות למתן שירותים בסיסיים, עידוד ניהול תקין של מתקנים ציבוריים, וגם מהקנוניה של יצירת פלטפורמה סודית להרוויח כסף לפקידי הציבור הראשיים גם לאחר עזיבת תפקידם. כיום, ארגונים פרטיים מניעים את הכלכלה והפכו למנגנון המדיניות של הממשלה. מה שטוב זה עושה לחברה שלנו היום הוא ששירותים חיוניים יהיו זמינים בזמן; זה אולי יקר אבל זה בוודאי יישמר. ההשפעות השליליות האפשריות הן: הציבור ישלם יותר עבור שירותים חיוניים, והממשלה תירגע ממתן שירותים סבירים. האינטרסים של הארגונים הארגוניים יהיו בראש סדר העדיפויות של הממשלה בעוד שיהיו להם כשלונות במתן שירותים בסיסיים ובמילוי הבטחות הקמפיין שלהם.
