ב-19 במאי 2007 אישר משרד החקלאות כי התרחשה התפרצות של H5N1 במחוז הונאן, שגרמה לשחיטה של יותר מ-11,000 ראשי עופות. ממשלת המחוז יישמה מיידית תוכנית חירום, והוציאה 52,800 ציפורים נוספות כדי למנוע את התפשטות המחלה. זו הייתה ההתפרצות הראשונה שדווחה במדינה מזה שלושה חודשים. ברחבי הארץ הרחבה הזו, מיליוני חקלאים חיים בקרבת מיליארדי תרנגולות. עם התנאים הסביבתיים ברחבי סין, אין זה צריך להפתיע שציפורים – ובני אדם – ממשיכים לחלות.
לאורך ההיסטוריה, תושבי סין היו תלויים במים שסיפקו שבעת הנהרות הגדולים שלה לכל החיים עצמם. אבל במהלך 20 השנים האחרונות, איכות המים הידרדרה למצב חמור. הנהר הצהוב, שנחשב זה מכבר על ידי הסינים כמקום הולדתו של הציוויליזציה שלהם, נעשה בשימוש כה רב לצריכה, השקיה וייצור במפעל, עד שכמות המים הזורמת דרך הנהר שהיה פעם חזק זה הצטמצמה מדי פעם לטפטוף. על פי דו"ח הבנק העולמי שפורסם ב-2001, "סין: אוויר, יבשה ומים – סדרי עדיפויות סביבתיים לאלף חדש", 40 אחוז מהמים בקטעים גדולים של הנהר הצהוב סווגו כ"בלתי מתאימים למגע אנושי, השקיה וחקלאות."(1)
רשימת מזהמי הנהרות, הארוכה והמגעילה, כוללת כימיקלים תעשייתיים, מתכות כבדות, בעלי חיים מתים והפרשות אנושיות לא מטופלות. יחד עם זה עם פסולת גרעינית שמגיעה ממי הראש של הנהר בטיבט ומיליוני התרנגולות המתות המזהמות את מי התהום, זה רק עניין של זמן עד שיתרחשו התפרצויות אנושיות נוספות בסין.
המינהל להגנת הסביבה במדינה מדווח כי חוות בעלי חיים תעשייתיות הפכו למקור מרכזי לזיהום. ב-1995, יותר מ-1.7 מיליארד טונות של זבל לא מעובד הושלכו לנהרות המשמשים אספקת מים.(2) בנהר השני בגודלו בסין, היאנגצה, התנאים זהים. יותר מ-23.4 מיליארד טונות של שפכים ופסולת תעשייתית מושלכים ליאנגצה מדי שנה. יותר מ-15% מדגימות המים שנלקחו בשנת 2001 מהיאנגצה סווגו כ"לא מתאימות למגע אנושי". אחוז זה בהחלט גדל מאז 2001, והוא ימשיך לטפס עם התמערבות התרבות הסינית.
נהירת האיכרים הכפריים לערים מתחה את תשתית הביוב מעבר ליכולת. מפעילי רוב המבנים החדשים מדווחים כי המבנים מחוברים לביוב, אך אף אחת מהפסולת אינה מטופלת; עד 80 אחוז מהביוב הגולמי עדיין משוחררים ישירות לאספקת המים.(3)
בצפון מזרח סין, נהר ליאו הוא הוא נתיב המים העיקרי הזורם לים הצהוב משניאנג, בירת מחוז ליאונינג. בשנת 1999, נהר זה סווג כ"מתאים רק למטרות תעשייתיות שאינן כרוכות במגע אנושי ישיר עם המים."(4) אין ספק, הוא מזוהם הרבה יותר בשנת 2007. אין זה מפתיע שמחוז ליאונינג היה מיקום של מקרים רבים של שפעת העופות שדווחו בבני אדם והתפרצויות גדולות רבות בקרב עופות בשלוש השנים האחרונות.
מעבר לבעיות החמורות של מים מזוהמים, סין היא ביתם של תשע מתוך עשר ערים שזוהו כבעלות זיהום האוויר הגרוע ביותר בעולם. מחלות בדרכי הנשימה הקשורות לזיהום אוויר הן הגורם המוביל למוות בקרב ילדים ומבוגרים כאחד בכל רחבי סין, על פי דו"ח מנובמבר 1999 של המכון העולמי למשאבים, סיכונים לזיהום אוויר עירוני לילדים: אינדיקטור עולמי לבריאות הסביבה. מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ודלקת ריאות הם התורמים המובילים למוות בקרב מבוגרים וילדים, בהתאמה.(5)
זיהום אוויר הואשם במחלות בריאותיות בקרב מיליוני תושבים סינים, כולל סרטן ריאות וירידה בתפקוד החיסוני. האוויר כה רע ברחבי דרום סין, עד שנשים במחוז יונאן נמצאו עם השיעורים הגבוהים ביותר של סרטן ריאות שנרשמו אי פעם: 125.6 מקרים לכל 100,000 נשים. השווה זאת לממוצעים הארציים של סרטן ריאות בקרב נשים בארה"ב מגיע ל-6.3 נפשות לכל 100,000.(6)
התסמינים והאבחנות של החולים שאושפזו ולאחר מכן אושרו כסובלים משפעת העופות קוטלגו על ידי ארגון הבריאות העולמי. כל החולים פיתחו תסמינים של חום, שיעול, מצוקה נשימתית ודלקת ריאות. התנאים להתפתחות דלקת ריאות יכולים לכלול שאיפת אדים וחלקיקים רעילים אחרים הנישאים באוויר. כדי לגרש את הגודש, יש לייצר שפע יתר של רירית, ליצור את הסביבה המושלמת לשכפול המהיר של האורגניזמים הפולשים. אם הרירית מכילה תערובת של דיוקסין וכימיקלים אחרים, הסבירות למוות משפעת עשויה להיות אקספוננציאלית.
בהתחשב בעובדה שמחלות ריאות כרוניות ודלקת ריאות הן בין גורמי המוות השכיחים ביותר בסין, ייתכן שלזיהוי H5N1 היה קשר מועט עם מותם. אולי הגורם לדלקת הריאות שלהם היה רעילות סביבתית מסובכת על ידי נוכחות H5N1.
עופות וברווזים נהרגו במאות מיליונים במהלך ארבע השנים האחרונות, ובכל זאת, ההתפרצויות נמשכות ברחבי סין ודרום מזרח אסיה. עד שהסיבות הבסיסיות יטופלו ויבוצע ניקוי סביבתי מאסיבי, התפרצויות של עופות ובני אדם ללא ספק ימשיכו להתרחש.
________________________________
הפניות
(1) התפרצות של שפעת העופות במרכז סין. http://www.chinaview.cn
(2) Dooley, Erin E. "Reviving China's Ruined Rivers," Environmental HealthPerspectives 110 (2002)
(3) נירנברג, דניאלה. "חקלאות לבעלי חיים תעשייתיים – משבר הבריאות העולמי הבא?" החברה העולמית להגנת בעלי חיים, נובמבר 2004.
(4) שמידט, צ'ארלס וו. "כלכלה וסביבה: סין מחפשת איזון", פרספקטיבות בריאות סביבתיות 110 (2002).
(5) טבלה: Changhua, Wu, et al. "זיהום מים ובריאות האדם בסין", פרספקטיבות בריאות הסביבה 107 (1999).
(6) O'Neill, Marie S, et al. "בריאות, עושר וזיהום אוויר: תיאוריה ושיטות מתקדמים", פרספקטיבות בריאות הסביבה 111 (2003).
(7) שמידט, צ'ארלס וו. "כלכלה וסביבה: סין מחפשת איזון", פרספקטיבות בריאות סביבתיות 110 (2002)