admin כשהעולם החל לעבור מכלכלה הנשענת על חקלאות לכלכלה בעלת השפעה תעשייתית, כך גם האינטראקציה היומיומית בין בני האדם. חיי קהילה שפעם בירכו על סגולותיהם של מוסר עבודה ואינטראקציה אינטימית פינו אט אט את מקומם לחברה המושחתת מהטבע ההרסני של הישגים עצמיים ואינדיבידואליזם. כדי לשמור על דרך חיים התואמת את העקרונות של פעם, כתות מסוימות של אנשים החלו לסגת מהפריחה של סוג חדש זה של חברה. אנשים כאלה הקימו חברות קטנות שבדרך כלל היו עצמאיות, והדגישו את החשיבות של קיום יחסים קרובים עם השכנים וגם עם המשפחה. בחברות כאלה כיום, הדוגמה הנפוצה ביותר היא ככל הנראה קהילת האמיש. נסיגה מוחלטת מכל ההיבטים הטכנולוגיים של החברה מאפשרת להם להתמקד יותר בדת ובאינטראקציה חברתית ממה שהחברה המודרנית יכולה לאפשר.
כדי להגדיר את שני סוגי החברה הללו, הסוציולוג Ferdinand Tönnies (1887/1988) סיווג אותם כשני סגנונות נפרדים של חברה. הוא מיישם את המונח Gemeinschaft כדי להתייחס לקהילה המתמקדת באינטראקציה חברתית אינטימית. הוא קובע שכולם בקהילה מכירים את כולם, ושחברי החברה חולקים תחושת גורל משותף. חברה מסוג זה שומרת על עצמה בשורה, כי אם אחת יחרוג, שאר הקהילה יזמו קשר כדי לפגוע במוניטין של הסוטה. למרות שחייהם נשלטים במידה רבה על ידי דעותיהם של אחרים, הם יכולים להפיק נחמה מהידיעה שהם חלק מקבוצה אינטימית.
בקצה השני של הספקטרום נמצאת Gesellschaft, המתייחסת לחברה הכאוטית של החברה התעשייתית של ימינו. טוני ציין שהתיעוש של המאה ה-20 קורע את מרקם חיי הכפר הפשוטים. החשיבות של קשרים אישיים, חברויות לכל החיים וקשרים משפחתיים זלגו למעשה לאור מערכות יחסים קצרות טווח, הישגים אישיים ואינטרסים עצמיים. רכילות בתוך סוג זה של חברה היא הרבה פחות אפקטיבית, מכיוון שאם הדברים יתפתחו בצורה גרועה, מערכות יחסים קצרות טווח עלולות להיפסק בזמן שיתחילו מערכות יחסים חדשות. סוכנויות פורמליות כמו המשטרה ובתי המשפט החליפו את ההשפעות של לחץ חברתי ורכילות.
קהילות האמיש של ימינו הן דוגמאות יפות למה שטוני כינה כקהילות Gemeinschaft – שהוא חזה במדויק שיתקיימו כתוצאה מהתנגדות לתיעוש. בקהילות אלו, ישיבות שבועיות בנושא חלוקת סחורות והרווחה המשותפת מחליפות את בתי המשפט וסוכנויות אחרות של היום. כל ההחלטות מתקבלות על סמך הצרכים של אנשים שאתה חולק איתם קשרים קרובים. לפיכך, כל החלטה מתקבלת במלואה כדי לשפר את הקהילה בכל הרמות. בחברה טיפוסית, יש לחוקק חוקים כדי לפנות לטובת הכלל של כתות רבות של אנשים – בדרך כלל לטובת העשירים ואלה החיים באזורים מודרניים. חוקים אלו לרוב אינם רלוונטיים לקהילות כמו שמורות אינדיאנים ומחוזות אמיש, ולכן אין להם מקום בחברה. בדרך זו, אורח החיים האמיש הגיוני לחלוטין.
סיבה נוספת שהאמישים נפרדים מהעולם היא בגלל פרשנות מילולית של דרשת המשיח על ההר. הם גורסים שכדי להישאר נאמנים לאמונתם, עליהם למזער את הסחות הדעת שמייצרת החברה המודרנית. בקהילות קטנות יותר, מרוכזות במשפחה, אפשר לשים את רוב המניות שלו בלימוד מקרא ופולחן מאשר בשוק העבודה, קבלה חברתית ודאגות פיננסיות אחרות.
החשיבות של שמירה על ערכים בריאים של פעם מורגשת יותר בעיני חלקם. חיבור עמוק יותר לשכנים ולמשפחה מאפשר התפתחות מעוגלת ותחושת ביטחון מלאה יותר. כפי שטוניס קובע, בני אדם יעשו כל מה שצריך כדי לשמור על קשרים חברתיים חזקים.
