admin העולם משתנה במהירות. מדענים אומרים כי פני כדור הארץ בקו המשווה נעים במהירות של 460 מטר לשנייה, או בערך 1,000 מייל לשעה. התנועה הזו היא מה שלוקח אותנו לימים חדשים, שבועות חדשים, חודשים ושנים. דמיינו לעצמכם את התינוק שנשאתם בידיכם בזמן הלידה חולף על פניכם מספר שנים לאחר מכן.
החיים הם כולם על צמיחה. וצמיחה אינה אלא שינויים. שמעתם פעם את האמרה 'שינוי הוא קבוע'? כן, השינוי הוא בלתי נמנע. זה קורה כמעט בכל דבר בחיים.
לפני שנים, ישנם כל כך הרבה מקצועות שהביאו אנשים לתהילה. אני נזכר מתי מתקני שעונים מבצעים את היריות בחברה; כשמנהלי דואר ורצי דואר חיים גדולים בחברה – תקופה שבה קלדניות חוזרות הביתה עם משכורות שמנות מדי חודש. אלה נמצאים בעבר עכשיו. סיבה? שינוי. אותו שינוי יכול לטאטא תוך זמן קצר את עבודתה של קופאית, משלוח עיתונים, סוכנויות נסיעות, נהגי מוניות וכו'. ניתן להחליף את אלה במכונות קופה עצמית, מכונות קריאה אלקטרוניות, אתרי תיירות, אפליקציות סלולריות, מכוניות לנהיגה עצמית. , תוכנות בינה מלאכותית וכו'.
מלבד האמור לעיל, יש סיבות לחשוש שמקצועות מובילים מסוימים עלולים לסבול ממצטרפים חדשים בעתיד הקרוב. חלק מהמקצועות הללו היו קנאת האנשים לפני כן. אני זוכר היטב את הימים ההם שבהם קהילה שלמה תתכנס לשמוח עם משפחות שילדיהם/מחלקותיהן קיבלו קבלה למוסדות גבוהים יותר. ללכת לאוניברסיטאות באותם ימים היה כמו ללכת לגן עדן. יש לציין כי אלה כבר לא המקרים היום.
באותם ימים, חברות, משרדים וסוכנויות ממשלתיות דרסים זה את זה רק כדי להעסיק מועמד טוב יותר עבור הארגון שלהם. התחרות הייתה גבוהה, עם הצעות טובות יותר – משכורות טובות, רכבים רשמיים, בתים וכו'. ההפך הוא המקרה היום, כאשר בוגרים צעירים מבלים שנים בבית ומחפשים היכן לעבוד, נותנים שוחד כדי לקבל עבודה, נאבקים עם הגבלת גיל עבור תעסוקה, והכל שווה לא. השולחן באמת התהפך!
המצב לא יודע אם קראתם את הקורסים הטובים ביותר או שרק סיימתם כל מסלול לימודים. לאחר מאבק עם ההמולה הטבועה בבית הספר, אתה מתקבל במציאות של אין עבודה! יש שיטענו שזה תלוי בקורס שקוראים. כדי לא להתווכח יותר מדי, בואו נסתכל על הקורסים הבאים:
הנדסה – פעם זה היה כבוד והישג גדול עבור אדם להיות בוגר הנדסה. מהנדסים זכו להערכה רבה. עם סיום הלימודים באוניברסיטה, תמיד ממתינות למהנדס הזדמנויות תעסוקה בשכר טוב יותר. היום הסיפור שונה. יש הרבה מהנדסים מובטלים שעושים עבודות מרושעות רק כדי לשרוד. בדרך כלל, מהנדסים אמורים להמציא, לתכנן, לנתח, לבנות ולבדוק מכונות, מערכות מורכבות, מבנים, גאדג'טים וחומרים כדי להגשים יעדים ודרישות פונקציונליות תוך התחשבות במגבלות המוטלות על ידי המעשיות, הרגולציה, הבטיחות והעלות. עבודתם היא הקישור בין תגליות מדעיות ליישומים מסחריים העונים על צרכי החברה והצרכנים. בניגריה, המהנדסים מאבדים את הרלוונטיות שלהם. יש כל כך הרבה מהנדסים כמו שיש אנשי מקצוע. רק כמה בוגרי הנדסה מכבדים את ניסיון העבודה החובה של ארבע שנים בתחום הלימוד שבחרו לפני ההסמכה.
מלבד זאת, הפרקטיקה ההנדסית בניגריה מתמודדת עם מימון לקוי, ציוד לקוי, פיצוץ אוכלוסין של סטודנטים ללא מתקנים תואמים, מחסור בכוח אדם איכותי מבחינת מאמנים ומורים ויחס לקוי של מעסיקים. כתוצאה מכך, זה כבר לא אופנתי לאדם לבלות שנים בהנדסת קריאה באוניברסיטה שתעניק לו רק הסמכה מנייר ללא הידע או העסקה המקבילים. אנשים מתרחקים כעת מהנדסה לקורסים אחרים כל עוד הם בוגרים; הסמכה שיכולה לזכות אותם בתעסוקה בכל תחום שיבחרו.
פגשתי פעם מהנדס שעובד כפקיד בבנק. רבים מהם נמצאים במשקים, אחרים פנו למורים, הן בבתי ספר ציבוריים והן בבתי ספר יסודיים. יש גם כאלה שקטפו מינויים פוליטיים וכו'. רק מעטים שורדים בתחום זה כמטפלים פרטיים.
חוק – השמחה בלהיות עורך דין ומה שהמקצוע מייצג יכול לגרום להורים למכור את הנכסים המובחרים שלהם פשוט כדי שילדיהם/מחלקותיהם יסיימו את לימודיהם ויעבדו בעריכת דין. למקצוע עריכת הדין יש הזדמנות עצומה כמו חיפוש עבודה במשרדי ממשלה וחלופות אחרות כמו דיני חברות, פטנטים וכו'. עם תואר במשפטים נפתחות אפשרויות בחירה מקצועיות בתחומים שונים של מינהל ניהולי, תאגידי ומשפטי. עורכי דין יכולים לעבוד בעיתונים חוזרים או ברדיו/טלוויזיה, כמזכירי חברות או ללמד משפטים בבתי ספר. בוגרי משפטים רבים כיום נאבקים למצוא את דריסת רגלם. רבים יצאו מגדרם כדי להיאבק עם גברים/נשים בשוק על מה לקנות ולמכור כדי להתפרנס. חלקם מציפים את שטחי בית המשפט בשם עבודות ערבות, עומס יומיומי שרק מעטים מהם שורדים.
קבוצה של מגוונים עוקבים אחר סוכני קרקע/בית כדי לגרור לקוחות. זה גרם להרבה אנשים לשים ביניהם תיחום רחב. עכשיו יש לנו עורכי דין ועורכי דין, כלומר האישום והערבות האמיתיים (במעילים) ואלה עם תיקים (לבושים בסוויטות).
כל אלה נבעו מדיווח על חוק לקוי, ניצול של עורכי דין צעירים על ידי משרדי עורכי דין, חדירה בלתי מורשית על ידי אנשים שאינם מתרגלים, שחיתות, ניצול על ידי לקוחות וכו'. אתגרים אחרים שעומדים בפני אחד בנטילת משפט כקריירה בניגריה כוללים סחטת קבלה, לחץ, שעות עבודה ארוכות, שכר טרחת בית ספר למשפטים עלייה, שוק עבודה תחרותי, אי-פטרונות, פרדיגמות משפטיות משתנות, טכנולוגיה, מיקור חוץ של תהליכים משפטיים. כל אלה לא רק מפחידים, אלא מונעים מעורכי דין פוטנציאליים את ההזדמנות לצאת למקצוע שיבחרו.
תרופה – קריאת רפואה בניגריה היא משימה הרקולאית. עבור רופאים רבים, פסגת הקריירה שלהם היא השלמת תוכנית הכשרת מומחים או התמחות. זה מכשיר אותם כמומחים. לא קל להיכנס לאחת מהתוכניות הללו. יש את עלות הבחינות הראשוניות המזכה. גם בבחינות הללו יש שיעור כישלון גבוה.
בסך הכל, הרופאים צורכים כבוד, והם גם חשובים מאוד. זה הופך אותם לעם מאוד גאה. הם בקושי יכולים להסכים עם מתרגלים אחרים. הם מתקשים לסמוך על אנשים אחרים שיש להם ידע ברפואה ובכך מסכנים מחקר רפואי נוסף. כתוצאה מההערכה הגבוהה שאנשים זוכים לרופאים, המקצוע הכיל כל כך הרבה רופאים שאינם נלהבים להציל חיים. נפגעי נסיבות וילדי צרכים מציפים את המקצוע. רופאים רבים נאלצו היום ללמוד רפואה בניגוד לרצונם. הישרדות בכלכלות קשות הופכת לגורם בקביעת בחירת המסלול של האדם בחיים. זה עזר להציב כמה כדורים עגולים בחורים מרובעים. הורים עשירים קונים קבלה לילדיהם/מחלקות שלהם ללימודי קורסים שאין להם כשרון בהם, ודוחקים את האנשים הנכונים שיש להם תשוקה למקצוע.
באחר כדי למצוא סיפוק ולשחרר את מצפונם, רבים מהרופאים הללו מתעמקים כעת בתעסוקה בשכר בארגונים ממשלתיים ובארגונים אחרים שבהם הם אינם עוסקים ברפואה. המניע הוא רק להרוויח משכורת ולשרוד. חלק מהרופאים כיום עוסקים בפוליטיקה, בעוד שאחרים מצליחים כחקלאים, חלקם מתעסקים במוזיקה, משחק בסרטים ועשיית סרטים, בעוד שרבים עוסקים בעיצוב אופנה כחייטים מקצועיים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז פעם שלניגריה יש את אחד מיחס הרופאים לאוכלוסייה הגבוהים ביותר באפריקה. לפי המועצה הרפואית והרפואה של ניגריה (MDCN), ישנם 72,000 רופאים ניגרים רשומים לאומית, אך רק 35,000 מתרגלים במדינה. זה נותן גירעון של למעלה מ-260,000 רופאים, לפי האוכלוסייה הניגרית.
אחיות – אחיות הן יחסיות בטבען. מערכות יחסים הופכות את החיים למשמעותיים, ואחיות אינן צריכות לדאוג לחיות ללא קשרים משמעותיים. הם מתחברים הרבה עם אנשים – עמיתים, מטופלים וכו'. דבר אחד רציני יותר לגביהם הוא שהם תמיד מוכנים להגיב להתפתחויות בלתי צפויות ולמצבי חירום של חולים. זה בטבעם לגלות כבוד וחמלה למטופלים שלהם.
כמו שנאמר, 'צריך אדם מיוחד כדי להיות אחות!' רוב הפעמים, המטופלים מעדיפים אותם על פני הרופאים. זה לא בלתי קשור לגישה שלהם להתאמן בחזית הטיפול בחולים. בכל מסגרת של בית חולים, אחיות הן האישיות בכל מקום שהופכות בקלות לעיניים, לאוזניים ולקול של שירותי הבריאות.
אחד הגורמים המשפילים המשפיעים על מקצוע זה הוא שימוש פזיז בעזרים במקומם של אנשי מקצוע. אחיות עזר מרוויחות פחות ויכולות להיות מספיק צנועות כדי להזמין אותן בכל מקרה. הם יכולים לעשות כל צורה של עבודה לא מקצועית. מה שהם צריכים זה שילמדו אותם כיצד לטפל במזרקים ולהזריק לחולים. בכל בית חולים נתון בניגריה, ציבורי ופרטי, היחס בין אחיות עזר לאנשי מקצוע נשאר 3:1. ההתנהלות הלא מקצועית הזו של ספקי שירותי בריאות הרגה את המורל של הסיכויים לבחור בסיעוד כמקצוע.
בחיפוש אחר זהות טובה יותר, רבים מאנשי המקצוע הללו יצאו לעסקים פרטיים של חנויות לרפואת פטנטים, שירותי בית ליולדות, מרפאות וכו', כאשר כל כך הרבה אחרים יוצאים מהארץ בחיפוש אחר שטחי מרעה ירוקים יותר.
עיתונות – ביצוע מלאכת הראיון של מגוון רחב של אנשים עם רקע מגוון הוא הטבה עצומה בחייו של עיתונאי. הוא נחשף כל הזמן לדמויות חדשות וצריך לשמוע את הסיפורים, המחקר והדעות שלהן. זו באמת קריירה נהדרת לרוחות חברתיות. העיתונות מאבדת במהירות את הרלוונטיות התרבותית שלה ואת מצרך הערך שלה. משבר הליבה אינו קשור למודלים עסקיים, איכות, אתיקה או אמון, אלא NEWS. עיתונות זה כלום, בלי חדשות, וחדשות שהן לב העיתונות גוססות!
הגלובליזציה הורגת חדשות. המצאת טלוויזיות הלוויין העולמיות, נסיעות אוויריות בינלאומיות במחיר סביר, האינטרנט והמדיה החברתית, כולם הפכו את החדשות למצרך גוסס. חדשות שלטו פעם, וגרמו לעיתונאים להיראות כמו אלים למחצה. כיום, החדשות איבדו את המונופול שלה על תחושת הגלובליזם שפעם יצרו ושלטו.
שנים אחורה, עיתונאים רודפים אחרי יוצרי חדשות כדי לחלץ מידע לצריכה ציבורית. חדשות היו מועטות, והעיתונאי הטוב והרב-תכליתי נושא את היום. הם היו האפוטרופוסים של כל דבר חדש, כל עוד מדובר בהפצת מידע. היום זה אחרת. יוצרי חדשות מעדיפים את הגישה לרשתות החברתיות שלהם, אתרי אינטרנט וכו' כדי לשדר את דעותיהם האישיות והרשמיות. אמנם העיתונות שומרת על גאוות המקום בחייהם של אנשים, אך NEWS גוססת. כל דיק והארי הפכו לעיתונאי – רופאים, מהנדסים, עורכי דין, סטודנטים, חקלאים וכו'. מה שאתה צריך זה רק מצלמה-טלפון, אתה מוכן ללכת. הפכת, אם כי באופן לא מקצועי, לצלם עיתונות – מצלמת אירועים, דיווחת על עניינים ושידורם בערוץ לבחירתך.
ממש כמו אנשי מקצוע אחרים, עבודתו של עיתונאי מקצועי באמת נמצאת בסיכון, למרות שהמקצוע חי ופעיל! לא פלא שאתה רואה את אנשי המקצוע האלה היום במשכורת של פקידי ממשל כותבים את זיכרונותיהם, חלקם פנו לחקלאות, אחרים הפכו למחטבים ולמכונות תעמולה לאנשים בעלי עוצמה מסוימים, סוחטים ויוצרים אדוות באוויר וכו'. חלקם עסקו בעצמם במיזמים משמעותיים כמו חינוך, שירותי הסברה וייעוץ תקשורתי.
השאלה שמבקשת תשובה היא זו, כמה יותר, האם אנשי המקצוע הללו ישרדו בעיצומו של עולם משתנה עם כל הסחות הדעת הנלוות לו?
