admin איכות הסביבה מלווה אותנו כבר מאה שנה והעולם יהיה מקום עני יותר ללא המאמצים של המיעוט הקולני והפעיל שהם העוסקים בו. שטחים גדולים של אדמה ניצלו מהמסור החשמלי ומהמחרשה, המזהמים פחותים, והתכנון לפיתוח מתמתן כעת מהצורך לשקול יותר מסתם רווח.
עם הופעת החקלאות לפני 10,000 שנים היו אולי מיליון הומו סאפיינס. אז כדור הארץ כנראה נראה עצום, חסר גבולות ושופע.
עם כל כך מעט אנשים, תמיד יהיה העמק המיוער הבא לחפש אליו מזון, עדר הציד הבא לצוד והאגם הקרחוני הבתולי הבא לדוג.
המספרים שלנו התחילו לעלות ברגע שהבנו איך לגדל את האוכל שלנו בעצמנו. יותר תינוקות שרדו לבגרות ומבוגרים חיו יותר פשוט בגלל שיפור התזונה. ואז המספרים שלנו התפוצצו ברגע שגילינו אנרגיה בשפע משריפת דלקים מאובנים. ובמשך זמן רב במהלך המהפכות החקלאיות והתעשייתיות הללו שמרנו על התחושה חסרת הגבולות והשפע של העולם בו אנו חיים. המשכנו לגדל מזון בכל מקום והגדלנו מספרים בבניית ערים ותשתיות חקלאות תוך כדי תנועה.
איכות הסביבה הייתה שיחת "היי, רגע" שהיינו צריכים לקבל.
כמה אנשים קולניים הבינו מחדש שחידוש משאבי הטבע נפגע מהשפעת המספרים הגדלים שלנו על אורגניזמים ובתי גידול, שבתי גידול ומינים הולכים לאיבוד, ואפילו שלפעולות שלנו תהיה השפעה קולקטיבית על האקלים. איכות הסביבה הצביעה על הגבולות האמיתיים לגידול הזה ועל הצורך למנוע חלק מהנזקים שהוא גורם.
התפיסה הזו שכדור הארץ שמקיים אותנו מנוצל יתר על המידה ושצריך לעשות משהו פעיל בנידון מצאה בית מוקדם בפוליטיקה של אירופה בשנות ה-70, במיוחד בגרמניה שבה ההסברה הסביבתית הולידה את הירוקים.
פוליטיקה היא חדר ילדים מסוכן לכל רעיון חדש והסביבה צמחה מתפיסה שהסביבה חשובה לאמונה נלהבת שכדור הארץ נתון לאיום מהתערבויות אנושיות. צץ זן חדש של אנשי איכות הסביבה שידברו, ישנו את אורחות חייהם ויעשו כל מה שצריך כדי להאט או לעצור את ניצול משאבי הטבע.
עדיין במיעוט, זו הייתה ועודנה עמדה קשוחה.
רק מה שעכשיו הוא הרוב הרב מאוד לא מתנער בקלות מהנוחות שלנו. אנחנו לא קוראים לזה אזור נוחות לחינם ואנחנו לא מגיבים טוב לסוחרי אבדון ואפלה, במיוחד כשהמסר מחייב אותנו לוותר על חלק מהנוחות הנדיבה הזו. במקום זאת אנו מגיבים בכעס, ברוגז או התעלמות; התעלמות מכל טענה שעולמנו מוגבל או תחת איום מההשלכות של יצירת עושר אנושי.
אז, אנחנו ממשיכים, גדלים במספר וברווחה, לועסים עוד ועוד משאבים ומרחב. מלבד ויתורים ללווייתנים, כמה שמורות טבע ובקרת זיהום, בעצם התעלמנו מהסביבה לטובת צמיחה כלכלית.
ויתרנו על כמה שמורות טבע וניסיונות להציל קומץ מינים נדירים ולאחר מכן התעלמנו מהסביבה כאיזון חיוני לניצול משאבים, בדיקה מכרעת על הפקרות שלנו.
אז למה איכות הסביבה היא נושא סביבתי אמיתי?
הסיבה היא המשיכה של איכות הסביבה. הוא אוסף אנשים המעוניינים בסטוש ובקול המיעוט. חייבת להיות סיבה להילחם עליה והתהליך מתערער כשהיריב מוותר או אפילו מתחיל להסכים איתך. איכות הסביבה הפכה למחלוקת ועימות וזו הבעיה. הסכסוך הפך לסדר היום, חשוב אולי יותר מהנושא של סביבות בנות קיימא.
הנושא הסביבתי האמיתי הוא שסביבה איננה קול חיובי.
זה בעצם נגד הפעילות שסיפקה בריאות ורווחה למיליארדים. זו יכולה להיות טקטיקה הגנתית מוצלחת כשהמצב חמור. אבל זה גורם לעבירה גרועה מאוד. בני אדם אינם מגולוונים לפעולה על ידי אבדון ואפלה.
הסברה סביבתית זקוקה ללגימה גדולה של חיוביות. חשוב להתחיל לדבר על החוסן המולד ויכולות ההתחדשות של הטבע. הסביבה יכולה להחלים מהרס ניצול משאבי אנוש, יכול להיות עתיד של ייצור בר קיימא.
כל מה שצריך זה שנבין שזה אפשרי.
