admin קהילה וסביבה לא בריאה: הצילו את אפריקה הקהילה שלנו
בני אדם ללא ספק משנים את סביבתם המקומית מאז שהגיעו למקום כמין מובחן לפני כמה מאות אלפי שנים. הופעת הבכורה שלנו כשחקנים מרכזיים על הבמה העולמית – שחקנים הדומים להשפעתם לתפקידים הקלאסיים שמילאו שחיקה, געשיות, ברירה טבעית וכדומה – היא תופעה עדכנית הרבה יותר. זה מתוארך לכל היותר כמה אלפי שנים אחורה, אך הואץ מאוד בהיקפו ובהשפעתו במהלך המאות האחרונות. על פי Crutzen (2002) "אנו חיים היום במה שניתן לכנות "האנתרופוקן" – תקופה גיאולוגית חדשה שבה המין האנושי הופיע ככוח בעל משמעות גלובלית – ובעל פוטנציאל אינטליגנטי – המסוגל לעצב מחדש את פני כדור הארץ". הגיאולוג האיטלקי אנתוניו סטופאני (1873) תיאר את פעילות האנושות כ"כוח טלורי חדש, שבכוחו ובאוניברסליות ניתן להשוות אותו לכוחות הגדולים יותר של כדור הארץ". מספר כנסים בינלאומיים נערכו כדי להתמודד עם בעיות סביבתיות. דוגמאות לכך הן, ועידת האו"ם בנושא סביבה ופיתוח (UNCED) בריו דה ז'נרו ברזיל, 1992, פסגה עולמית לפיתוח בר קיימא, שהתקיימה ביוהנסבורג בשנת 2002 וכו'. הצורך בריתום מדע וטכנולוגיה לתמיכה במאמצים להשגת המטרה של פיתוח אנושי בר-קיימא מבחינה סביבתית באנתרופוקן הוכר בדרך כלל בפסגת יוהנסבורג. מפגעים סביבתיים הם נושא עכשווי באפריקה, אבל לפני שאני מתעמק בגורמים לבעיות ובכמה פתרונות, אתן כמה הגדרות ומאפיינים של הסביבה. אני אשתמש גם בניגריה (מדינה אפריקאית) כמחקר מקרה בגלל מגבלות העבודה.
הגדרות ותכונות של סביבה
ההגדרה המצערת, הישנה, השגויה והפשטנית של סביבה היא שזהו המשאב שנוצר לשימוש אנושי. זה אותו היבט מכני שקיים כדי לשרת את בני האדם. הגדרה זו היא מצערת ושגויה שכן היא מוסברת את הסביבה כמשהו דומם; משהו בשטח שקיים אך ורק להנאות ולצרכים של בילוי אנושיים. הרקע להגדרה זו כולל את ההסברים האנתרופולוגיים, הדתיים, הפסיכולוגיים, הכלכליים והפילוסופיים של מקורה ואופייה של הסביבה. סביבה מוגדרת גם כטבעית שבה חיים אנשים, בעלי חיים וצמחים. Uchebu (1998) סיווג את הסביבה לפיזית ולא פיזית. הסביבה הפיזית כוללת סביבות קרקע (יבשתיות), אוויר, מים (מימי) וסביבה לא פיזית – תרבותית וחברתית-כלכלית. הסביבה מתפקדת לפיכך לפי Kankwenda (2001) כ:
(1) מקור לחומרי גלם ואנרגיה (לא – משאבים מתחדשים);
(2) ספק שירותים כגון תחזוקת מערכת אקלימית/יציבות ומחזוריות אקולוגית (משאבים מתחדשים) לרבות יער, קרקע חקלאית, מים וכו';
(3) וכיור לפסולת.
בעיות סביבתיות
בעיות סביבתיות עוסקות בסוגיה המרכזית של המאות העשרים והעשרים ואחת (20-21). הסיבה לכך היא שהמפגעים, הכלולים בו, עמוקים וחמורים באותה מידה שהם מחזיקים מעמד לאורך זמן בהשפעתם על האדם ועל המערכת האקולוגית עצמה. לפי המגזין "Awake", האנושות יושבת כיום על פצצת זמן בגלל השפעות סביבתיות בצורת נשק ו/או זיהומים וסכנות כמו שיטפונות, בצורת, שחיקת קרקע, כריתת יערות, הר געש, רעידות אדמה, רדיו- סכנות כימיות וכו'.
ניגריה כאומה כוללת אקלים מרובה הדורש ומפרקת יחידות פיזיוגרפיות שונות. ישנם אזורים אקולוגיים שונים החל מסוואנה סאהל, סוואנה סודן וסוואנה גינאה דרך יער גשם ועד מנגרובים ויערות ביצות. האזורים האקולוגיים השונים מגיבים בצורה שונה להשפעה של פעילויות אנושיות בזכות יכולות התגובה הטבעיות ללחץ ויכולות הנשיאה הטבועות בהם. הסוואנה הסאהלית רגישה מאוד למדבר; הסוואנה הסודנית בקושי יכולה להתמודד עם לחצים אנושיים הנובעים מאוכלוסיות גדלות במהירות, עצי דלק, קציר ורעיית בקר. אזור גינאה נתון בדרך כלל ללחצים כחיץ טבעי בין המדבר החודר לחגורת היער. חגורת יער הגשם נמצאת תחת לחץ מופרז עקב רגולציה לקויה וניצול יתר של מוצרי יער ופעילויות כלכליות אחרות שגורמות לפינוי שטח אדמה עצום. מרכיב זה, במיוחד באזור דלתת ניז'ר, הוא פעילויות החיפוש, הניצול והעיבוד בקנה מידה גדול של תעשיית הנפט, אשר הותירו את השפעתם באמצעות דליפות נפט גולמי ומוצרי נפט, התלקחות גז – בעיות הקשורות, השחתת הקרקע ודלדול החווה. אדמות, זיהום מים והידרדרות של בתי גידול קריטיים למלאי דגים. התרחשות של שחיקת קרקע ובקעות, במיוחד בחלק המזרחי של ניגריה, הצפות בחגורה הנמוכה של מנגרובים וביצות מים מתוקים, וכריתת עצים בלתי מבוקרת עם הבעיות הטבועות בה של הרס ואובדן המגוון הביולוגי תרמו רבות להחמרה נוספת של התרחיש הסביבתי המדרדר.
האמור לעיל הם הגורמים וההשפעות השונות של מפגעים סביבתיים בניגריה. אך ישנם שינויים בולטים בסביבה כתוצאה מלחץ אנושי עליה. אלה כוללים כלומר
(1) אובדן המגוון הביולוגי הגורם להפחתת המגוון של זנים גנטיים, מינים ומערכות אקולוגיות, דלדול והכחדה של מינים וכו'.
(2) עלייה בקצב השפלת הקרקע והמדבור וכן זיהום אוויר ומים.
(3) עלייה בגזי חממה שצפויים להוביל לעלייה בטמפרטורה הגלובלית הממוצעת של 200 עד 500 מעלות צלזיוס. (התחממות כדור הארץ)
(4) שחרור מסיבי של כלורופלואורופחמנים (CFCs) לסטרטוספירה וכתוצאה מכך קרינה אולטרה סגולה מוגברת מהשמש עקב דלדול שכבת האוזון
פרוגנוזה לעתיד
התחזית לשיפורים מתמשכים וברי קיימא ברווחת האדם בסביבה שעברה שינוי נשמרת, במקרה הטוב. שני הגורמים הרחבים למפגעים סביבתיים הם הזיהום הסביבתי הנגרם תעשייתית והצריכה הפרטית הבזבזנית של כל האוכלוסייה שחיה בתנאים עירוניים מודרניים. בעוד שהרע הראשון נעשה על ידי מספר מצומצם מאוד של האנושות, השני מבוצע על ידי האנושות כולה שתאוות הבצע שלה נורה על ידי פרסום בעקבות העידן התעשייתי לרצות לקבל עוד ועוד דברים ומבזבז את משאבי הטבע. כתוצאה מכך, בעוד תקנות פוליטיות, חוקים, תנועות אזרחיות/קבוצות לחץ יכולים לאלץ תעשיות לשמור על הסביבה. אמצעי כפייה ומוסדיים כאלה אינם יכולים לפעול למען הזיהום על ידי כל האזרחים. במקום זאת, שינוי גישה ופעולה כלפי קיימות סביבתית יתבסס על פעולה וולונטרית של יחידים. כי כל מה שמשפיע ומזהם את הסביבה משפיע גם עלינו. לכן אני מחפש גישה או יחס בין אדם לסביבה הנקראת "אקוצנטריזם". הרוח מאחורי גישה זו היא להניח שהסביבה היא למעשה חיה במובן של חיים. לכן זה שגוי לפרש את הסביבה כאינרטית או דוממת.
לפיכך, הדרך המעשית קדימה עבור האדם לבדוק זיהום סביבתי וסכנות על פי צ'יגבו ג'וזף הם דהיינו
– להגביל את צריכת המשאבים למינימום ולתכנן דרכים לשימוש במוצרי פסולת בייצור.
– ניצול מרבי של האנרגיה הפיזית של גוף האדם על מנת לשמור על בריאות האדם.
– יש להיזהר בשימוש בתוספים המלאכותיים למזון ולמוצרים כימיים אחרים, והיו מודעים לכך שפגיעה כמעט תמיד מלווה בכל טוב שהחומרים הללו עושים.
– מדענים וטכנולוגים יהיו מרוכזים מבחינה אתית/צנועה במחקר ובייצור שלהם
– מנהיגים שיהיו חדורים בתודעה של הצלת האדם וכדור הארץ בהחלטותיהם.
בנוסף לאמור לעיל, יש להקים סוכנויות רגולטוריות בעלות סמכויות שונות לפקח ובקרה יעילה על מקורות המזהמים. דוגמה לכך היא FEPA – Federal Environmental Protection Agency/Federal Ministry of Environment.
בקצרה, הסביבה היא מערכת מורכבת ועדינה אשר (I) אם מנוהלת כראוי היא יכולה להיות מותאמת לדרישות אסתטיות יצרניות וביתיות ואפילו רוחניות (ii) כאשר מנוהלת בצורה גרועה, הסביבה עלולה להפוך בקלות למסוכנת ומאיימת על הישרדות האדם. .
