admin עלינו לומר כי בין הקורבנות בימים אלה נמצאת קבוצה "חילונית" או "חילונית", שניהלה בדרך זו או אחרת את חלק 80 השנים של הרפובליקה של 100 השנים. ההבדל בין הקבוצה הזו לבין הכורדים והאלוויסים הוא שהם עדיין חושבים שהם הרוב!
אני לא יודע מה ארדואן וחבריו חשבו. אבל זה לא נראה לי צירוף מקרים שאחוזת ואהדין נבחרה להפגנה ב-29 באוקטובר. העובדה שממשלת חברה המייחסת חשיבות רבה לסמלים, שגם מייחסת חשיבות רבה לסמלים, בחרה במקום הזה שבו התגורר הסולטן האחרון של האימפריה העות'מאנית, בו הוכרזה הרפובליקה, לא ניתנת להסבר בצירוף מקרים.
למה ארדואן והממשלה יכולים להתכוון? בכנות, זו שאלה שניתן לענות עליה אחרת בהתאם לאופן שבו מסתכלים עליה. מנקודת המבט שלי, זה מה שאני רואה: ארדואן וחבריו בחרו את מקומו של הסולטן העות'מאני האחרון הזה כדי להכריז שהם סגרו את הרפובליקה שנפתחה לפני 100 שנה בהרפתקה ההיסטורית של המדינה העות'מאנית בת 600 השנים. אבל במקרה הזה, אפשר לשאול, למה שיעשה את זה ב"יום הרפובליקה"? אבל זכרו, זה לא אם המדינה נקראת רפובליקה או לא, אלא מה סגנון השלטון. ובכן, כולם יודעים שסגנון הניהול של ארדואן הוא סוג של סולטנות!
כשהאווירה הזו עלתה במדינה, קיימה מפלגת האופוזיציה המרכזית, CHP, קונגרס היסטורי. למרות שלא הצלחנו להבין עד הסוף מי הגן על מה בקונגרס הזה, קבוצת ה"שינוי" המיוצגת על ידי אוזגור אוזל ניצחה. בכנות, כבר הרגשנו כך, אבל אני חושב שמה שקרה בקונגרס ומה שאחריו לא התאים למפלגה שהקימה את המדינה הזו. אני חושב שהמאמץ של Kılıcdaroğlu להפגיש בין "סונים" ו"חילונים" במדינה, למרות שהוא רק לעתים רחוקות אמר שהוא "עלווי", היה חשוב. אבל חיבור עם מישהו כמו אומיט אוזדג ועריכת פרוטוקול סודי איתו היו טעויות שחייבו את קיליקדארוגלו להתפטר מיד.
אני מרגיש שאני שומע את חצבת אומרת "ככה קורה פה פוליטיקה, יקירתי". למרות שאנחנו לא יודעים בדיוק מה קרה בקונגרס, לא קשה להניח שמשהו רע קרה. אני חושב שהתגובה להחלטתו של קיליקדארוגלו לעזוב את הנשיאות, שראיתי ברשתות החברתיות, הייתה רגע אחד כזה. אולי נשמע מה יקרה אחר כך.
אנחנו חסרי מילים כי ה"דמוקרטיה" שלנו היא דמוקרטיה ב"מרכאות". אם נניח לכל השאר בצד, כאשר אנו מסתכלים על חוק המפלגה ועל החוקים שהוכנו במסגרת החוק הזה, אנו רואים שאין דמוקרטיה פנים-מפלגתית בטקסטים הללו. גם אם זה בטקסטים, זה לא משנה, כי האליטה הפוליטית שלנו עושה מה שהיא רוצה ושמה הכל כמו שהיא רוצה. מסיבה זו, מפלגות הן מוסדות שתמיד מוכנים להתנהל על ידי אנשים מחוברים היטב. האם דמוקרטיה יכולה לצאת ממרחב פוליטי עם מפלגות כאלה? ברור שלא. זה לא עובד לנו בכל מקרה. מסיבה זו, החברה הזו לא עשתה צעד אחד בפרקטיקה הדמוקרטית במשך 80 שנה.
לכן לטאיפ ארדואן לא אכפת מהדמוקרטיה. הוא לא אמר פעם שזאת חשמלית נכנסת ויוצאת? כמובן שחלק מאנשינו לא מודאגים ממצב כזה כי הם גדלו עם תרבות של "נאמנות"! כל עוד הם רואים קצת כסף מכספי חבויים ומכיוון שהם רואים לנכון לעמוד מנגד מול נושאים שהם בחרו להאמין בהם כי הם לא מבינים אותם, חוסר דמוקרטיה, חופש ואי שוויון הם לא בעיה עבורם.
אבל מה עם הקורבנות? ובכן, אני חושב שזה יהיה טוב לפתוח כאן סוגריים ולערוך כמה הערות לגבי הקורבנות. כשאתה חושב על קורבנות החברה, אל תחשוב רק על כורדים ועלווים. למעשה, עלינו לומר שבין הקורבנות בימינו נמצאת קבוצה "חילונית" או "חילונית", אשר שלטה בדרך זו או אחרת בחלק 80 השנים של הרפובליקה בת 100 השנים. ההבדל בין הקבוצה הזו לבין הכורדים והאלוויסים הוא שהם עדיין חושבים שהם הרוב!
אכן, "המגזר החילוני" נשמע באזורים אלו שכן היה מאחוריהם צבא משעת הקמתם, אך הגיע היום וקולה של חצוצרה זו נדם. הקבוצות שהם חשבו שהם שולטים שולטות בהם כעת, והם עדיין לא הבינו שהם נמנים עם הקורבנות של החברה הזו, בדיוק כמו הכורדים והאלווים.
זה הרצון שלי! בא לי לקרוא להם: היי, אנשים עולמיים! אתם כבר לא באמת המאסטרים של החברה הזו! ואתם ה"אחרים" של החברה הזו, כמו כורדים ועלווים! הישועה שלך לא יכולה לקרות לבד! אתה חייב להצטרף לשאר הקורבנות של החברה, במיוחד הכורדים והאלווים!
בואו נראה אם הממשל החדש של CHP ישמע את הזעקה הזו.
