שחר העידן הדיגיטלי

בשנת 1851 כתב נתנאל הות'ורן: באמצעות חשמל, עולם החומר הפך לעצב גדול, רוטט אלפי קילומטרים בנקודת זמן חסרת נשימה. הגלובוס העגול הוא מוח רחב, אינסטינקט עם אינטליגנציה.

מאז, האנושות לא עצרה כדי לממש את החזון של הות'ורן של עולם שבו האינטליגנציה האנושית מרושתת. אל תוך המאה ה-21, החברה העולמית חיה בגבולות העידן הדיגיטלי. ייצור המוני משתלט על ידי התאמה אישית המונית. הצרכן של היום מיישם את הידע, הטעמים, הציפיות והדרישות הספציפיות שלו על יצרנים שצריכים לעמוד בהם כדי להצליח. אנחנו בעידן של כלכלה מבוססת ידע.

האינטרנט קיים מאז 1969. המדען הבריטי טים ברנרס-לי המציא את ה-World Wide Web ב-1989 ויושם במלואו עד 1991, ובכך תחילתה של רשת עולמית. זוהי הפלטפורמה האולטימטיבית של היום להפצת מידע גלובלית, הצמיחה שלה היא מעבר לאקספוננציאלי. האם התקשורת המודפסת כפי שאנו מכירים היום היא דבר של פעם, נדחקת להתיישנות?

ה-I-WAY יצר חברת מידע. יש לכך השפעה משמעותית על התחום הכלכלי, הפוליטי, החברתי, התרבותי, המדעי, הרפואי, החינוכי והטכנולוגי. טכנולוגיה ברשת הכניסה לעולם את הדיגיטליזציה. זה פותח את היצירה, ההפצה, האינטגרציה, ההפצה, השימוש והמניפולציה של מידע בדרכים יצירתיות ופרודוקטיביות רבות. כלכלת ידע יוצרת עושר באמצעות ניצול ידע והבנה. בניגר קובע שאנשים שיש להם את האמצעים לקחת חלק בצורת חברה זו מכונים אזרחים דיגיטליים– אחד מהתיוגים הרבים שמכניסים שלב חדש של החברה אל המאה ה-21.

צמיחת המידע בחברה

אין משמעות מוגדרת או מקובלת כלל וכלל של מהי בדיוק חברת מידע. תיאוריות קופצות באשר לשינוי הזה בחברה שהחלה עוד בשנות ה-70. האינטרנט אינו טכנולוגיית המידע היחידה שנמצאת בשימוש נרחב. יש מדיה ואופני ייצור ספציפיים המשפיעים על דרכי החברה המשתנות.

הצמיחה של מידע בתיווך טכנולוגי כמתה בדרכים שונות, כולל היכולת הטכנולוגית של החברה לאחסן מידע, לתקשר מידע ולחשב מידע.

טוריין כתב ב-1988 בהתייחס לחברה המתוכנתת- " ביטוי זה לוכד את יכולתו ליצור מודלים של ניהול, ייצור, ארגון, הפצה וצריכה, חברה כזו מופיעה בכל הרמות התפקודיות, כתוצר של פעולה המופעלת על ידי החברה עצמה, לא תוצאה של חוקי טבע או מאפיינים תרבותיים".

בשחר הטכנולוגיה המרושתת, מידע מכל הסוגים הופך לדיגיטלי, מצטמצם לביטים המאוחסנים במחשבים, דוהר במהירות האור ברחבי הרשתות העולמיות. זה עולם חדש של אפשרויות. המערבולת הדיגיטלית שוטפת את החברה. את הצמיחה הדיגיטלית הזו מכמתים בדרכים שונות. הוא מטפל באופן שבו החברה מאחסנת מידע, מתקשרת ומחשבת את הנתונים. היכולת הטכנית לאחסן מידע גדלה מ-2.6 אקס-בייט (דחוס באופן אופטימלי) ב-1986 ל-295 אקס-בייט ב-2007. זה מראה על צמיחה של 60% בשנה בשני העשורים האחרונים.

Wisegeek מסביר:

1,024 גיגה-בייט זה טרה-בייט אחד, ו-1,024 טרה-בייט זה פטה-בייט אחד.

כדי לשים את זה בפרספקטיבה, פטה-בייט הוא כמיליון גיגה-בייט (1,048,576).

בסוף שנות ה-80, דיסק קשיח גדול נחשב ל-80 מגה-בייט. כיום, כמות השטח הזו אפילו לא מחזיקה מערכת הפעלה נוכחית של Windows מבלי להתקל במגבלות האחסון. תוכניות חזקות, קובצי מוזיקה, דיסקים דיגיטליים רב-תכליתיים (DVD), וידאו זורם וגרפיקה ברזולוציה גבוהה, כולם הפכו לחיות זוללות זיכרון שזוללות נדל"ן ביט אחר בייט. לא יעלה על הדעת בשנות ה-80 שהמחשב הביתי ידרוש יום אחד עשרות ואפילו מאות גיגה-בייט כדי לאחסן נתונים. למרות שהפטאבייט עדיין נמצא מעבר לטריטוריה של הטרה-בייט, מי יכול לומר היכן יהיה המחשב הביתי בעוד שני עשורים?

עם הזרם של מחשבים, תקליטורים, כוננים קשיחים, כונני הבזק מסוג USB ודיסקים אחרים, ה-byte לא יכול להחזיק ערכים גדולים יותר. עם נפחי המידע הגדולים יותר, יש צורך ביותר בתים:

קילובייט -KB- הוא 1,024 בתים, אך רובם מתייחסים ל-1000 בתים.

מגה-בייט-MB- הוא 1,024 קילובייט

Gigabyte -GB- הוא 1,024 מגה-בייט

Terabyte -TB- הוא 1,024 גיגה-בייט

Petabyte- PB- הוא 1,024 טרה-בייט

Exabyte-EB- הוא 1,024 פטה-בייט

Zettabyte-ZB- 1,024 אקסאבייט

Yottabyte-YB- הוא 1,024 זטה-בייט

הערה: יצרני חומרה וכוננים קשיחים רבים חושבים על קילובייט כ-1,000 בתים. מ-Wisegeek

סכנות

הרכב שינה את העולם במובנים רבים, כלכלית, פיזית וחברתית. חקלאות ממוכנת היא הדרך היחידה לחקלאות. גילוי בית הדפוס היה עניין גדול של ממש – הקלה על הדפסת ספרים, לעומת הטקסטים בכתב יד העבודה.

המולטימדיה האינטראקטיבית שוב משנה במהירות רבה את פני העולם. בהתחלה, השימוש הפופולרי ביותר באינטרנט היה עבור דואר אלקטרוני וחדרי צ'אט. לאחר מכן מגיעות רשתות חברתיות, עבודה מרחוק, בלוגים ו-vlogging ועוד. כבר עכשיו, יש צד אפל לעולם הדיגיטלי. יש חשש שהטכנולוגיה תביא לאבטלה, קהות מוחות ופגיעה בפרטיות.

בספרו- Digital Economy, כותב דון טפסקוט :" העולם הדיגיטלי, למרות שהוא מציע הבטחה מרגשת, יש גם צד אפל. ריבוד חברתי, נקע חברתי מסיבי וקונפליקט הם סכנות שהאדם מתמודד עם הדיגיטליזציה הזו. אלימות וסבל ניתן לראות בכל העולם באופן מיידי, לא רק במדינות עניות יש נושאים חברתיים, אתיים וממשלתיים חדשים שיעלו עם הזמן".

מה שצפוי בהמשך

חוקרים ביקורתיים אומרים שביקורות מרכזיות על מושגים כמו חברת מידע, חברת ידע, חברת רשת, חברה פוסט מודרנית, חברה פוסט תעשייתית ותוויות אחרות נוטות ליצור את הרושם שאנחנו נכנסים לסוג חדש לגמרי של חברה.

לפי ויקיפדיה, פרנק וובסטר טוען שגישה מהסוג הזה מדגישה אי-רציפות, שלחברה בת זמננו אין שום דבר במשותף עם החברה כפי שהייתה לפני 100 או 150 שנה. הוא טוען שההנחות הללו אומרות שאי אפשר לעשות דבר. מבחינה אידיאולוגית אין שום דבר שהחברה יכולה לעשות ורק עליה להסתגל למציאות הקיימת. וובסטר מתעקש על ההמשכיות המאפיינת את השינוי. הוא מדגיש את העידן השונה של הקפיטליזם, כלומר, ה-laizzez-faire של המאה ה-19, קפיטליזם תאגידי במאה ה-20 וקפיטליזם אינפורמטיבי למאה ה-21.

אתה, החברה, תהיה השופט.

Ref:

כלכלה דיגיטלית מאת דון טפסקוט

Wisegeek.com

ויקיפדיה על פרנק וובסטר