שמרנות היא תרבות הנגד החדשה

כשאנשים אומרים שיש לי "ערכים", על מה הם מדברים? "ערכים" הם העקרונות שבהם אנו אוהבים. ערכים הם מאפיינים שאנו מעריכים בעצמנו ובאחרים. כשמישהו אומר שיש לו ערכים "דתיים", זה בדרך כלל אומר שיש לו השקפה "שמרנית" או "מסורתית" יותר כלפי המציאות. עושים כמיטב יכולתם כדי להימנע מאלכוהול, לעודד גברים להיות מנהיגים של משפחותיהם, להימנע מהתנהגות הומוסקסואלית, להתנהג בצורה אדוקה וכו'… כשמישהו אומר שהוא מאוד "ליברלי" או בעל "ערכים ליברליים", זה בדרך כלל אומר שההפך, שערכים שמרניים אינם בהכרח חשובים או במקרים מסוימים, אפילו לא רצויים.

בהיסטוריה האחרונה, במיוחד במדינות המערב, יש עלייה ב"אי-אמונה". אנרכיזם (ללא אמונה בממשלה), MGTOW או א-מיניות (ללא אמונה בקשרים רומנטיים), אתאיזם (ללא אמונה באלוהים), א-פוליטי (ללא אמונה באידיאולוגיה פוליטית כלשהי), טבעוני (ללא אמונה באכילת בשר)… כזמן ממשיך, אנו מאמינים בפחות ופחות מסורות ארוכות. אנחנו הופכים לחברה של נהנתנים. "הכל הולך כל עוד אתה לא רוצח או גונב." בתור ליברטריאן, אני למעשה שותף לרגש במידה מסוימת. אני לא מאמין שהממשלה צריכה להסדיר התנהגויות שאינן גורמות לקורבנות ישירים. אנשים צריכים להיות חופשיים לבחור בעצמם. אני לא חושב שהממשלה צריכה לנעול אנשים בגלל הכנסת סמים לגוף שלהם או עיסוק בטרנסג'נדריזם. לאנשים צריכה להיות בחירה חופשית.

עם זאת, הבעיה שלי מגיעה כאשר התנהגות כזו מקבלת אישור כ"חיובית". הגענו לנקודת מפנה בין "קבלה" ל"אישור". רק בגלל שאני חושב שצריך לבטל את ההפללה של כל הסמים ולהתייחס אליהם כאל בעיה בריאותית, לא אומר שאני מאשר את ההתנהגות. זה שאני לא חושב שאנשים טרנסג'נדרים מופלים לרעה, לא אומר שאני אעודד את הבן או הבת שלי לעבור ניתוח לשינוי מין. הערכים המערביים שלנו של "ראש פתוח" וקבלה הפכו לתמיכה בכל התנהגויות.

יש לנו כעת תכניות טלוויזיה המאשרות את הרעיון של הורים חד מיניים שמגדלים ילד, גיבורי-על טרנסג'נדרים, בעוד שפרסומות ומדיה אחרת מציגה לעתים קרובות גברים סטרייטים כאידיוטים "אידיוטיים" או "מטומטמים". פרסומת טלוויזיה המציגה אישה בועטת בגבר באשכים תיראה כהומוריסטית, בעוד שמודעה בטלוויזיה המציגה גבר דוחף אישה תיראה כ"התעללות".

אנו חיים בעידן שבו "שמרנות" היא תרבות הנגד החדשה. להיות שמרן זה "עצבני", "מסוכן" ו"נועז". אפילו רק לפני 10 או 20 שנה, היותו שמרן נחשב עניין נורמלי, במיוחד במדינות הדרום. עכשיו, אם אתה לא צועק "פריבילגיה לבנה", "האשטג #metoo", אז אנשים יחשבו אותך כ"קנאי" או גזען.

אנשים רבים אפילו מחשיבים פלסטרים כגזענים בימינו מכיוון שגוון העור של מוצרים אלה פונה ללבנים-אמריקאים. האם זה גזעני כבעל עסק ליצור מוצר שפונה לדמוגרפיה כלכלית גדולה יותר? האם זה הגיוני כלכלי למכור מוצרי טיפוח שיער אפרו-אמריקאיים במדינה אסייתית כמו סין?

אנחנו חיים בחברה שבה השמרנים נמצאים במרחק האשמה אחת בלבד ממחיקה בחברה. "גזעני", "ביגוט", "MeToo", "Womanizer".

אני אמנם מסכים שחברה שמרנית "מדי" תהפוך לטוטליטרית ומגבילה, אבל אני גם מסכים שחברה "מדי" ליברלית תהפוך גם היא לטוטליטארית ומגבילה. השמאל הקיצוני והימין הקיצוני הורסים את האומה הגדולה שלנו. הליברלים דלי הנייר והגאווה השונאת של השמרנים מוציאים לשארנו שמות רעים!

אנחנו לא צריכים למהר כל כך לזלזל במסורות שלנו ששירתו את האנושות במשך אלפי שנים, אבל אנחנו צריכים גם להיות שפויים מספיק כדי להבין שהיבטים מסוימים צריכים להיות קצת יותר רגועים. נראה שהחברה שלנו מתקשה למצוא את דרך האמצע המתוקה הזו. בלי קשר, מעולם לא חשבתי שאראה את היום שבו זה נחשב למרדני להיות "שמרן".

"אם אתה לא ליברל בגיל 25, אין לך לב. אם אתה לא שמרן עד גיל 35, אין לך שכל". – וינסטון צ'רצ'יל